פורומים » א כללי

האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.

• לפני 11 שנים ו-4 חודשים דכאון פרטי.-רק משהו מתוק מצליח לנחם. זמנית. .

  פתאום תופסים שהכל כל כך זמני.
  ושיבוא יום ונפרד מהאנשים שיקרים לנו. ומביתנו האהוב ואפילו מהספרים. ויטמנו אותנו באדמה בבור ופעם בשנה יבאו ויגידו "בלה בלה." לבסוף נשכח.
  עוד יותר מפחיד שאנשים שאנחנו אוהבים ילכו קודם ולא נראה אותם יותר לעולם , לעולם.
  יש תקופות שזה מודחק.
  בזמן האחרון בגלל ארועים מסביבי זה משגע אותי. אין אפשרות להתחלק בתחושות הללו כל אחד לעצמו. ולמה לצער.ממשיכים כרגיל "כאילו" הכל טוב.
  בחרדות אף אחד לא יכול לעזור.
  כולנו נוהגים לקשקש כדי לברוח מהפחד הנורא הזה.
  אבל הוא הוא צל שחור המלווה בכל זמן.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 11 שנים ו-4 חודשים גמני חש ככה לעיתים יוסלה

    

    יוסלה

    אבל עם מה שאני רואה סביבי ,אזי אני מבין שאין מה להפסיד מי יודע מה וטוב שכך
    בסרט זכרון דברים גיתאי מדבר בול על התחושות שרשמת כאן
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 11 שנים ו-4 חודשים אתה תשמע הרבה עצות המסתמכות על כל מיני אמונות והשקפות חייים. אם תסתכל על התחושות כעל סמפטומים ל"הצטננות הנפש" נעמה 38

    

    נעמה 38

    על משקל הצטננות גופנית, תבין שכדאי לשקול בחום לפתור את המצב בטיפול תרופתי אם הצינון לא עובר מעצמו אחרי מספר ימים .
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 11 שנים ו-4 חודשים תגובה. יצחק ש.

    

    יצחק ש.

    היי :-)
    הנה על קצה המזלג דרכים לצאת מהדיכאון:
    יש את המשפט: בסוף התואר ארשם לחוג ציור - אבל לא כדאי לשים את האושר כמצב של תנאי.
    אלא "להירשם" לחוג כבר עכשיו. ביצוע הפעולות שגורמות לך להיות מאושר בהווה.
    השאלה היא: מה גורם לך להיות מאושר, התשובה נמצאת אצלך.
    דבר שני הוא עיסוק באומנות: כתיבה, ציור, פיסול וכו'
    דבר שלישי: ברגע שבן אדם נפטר, הוא לא חדל מלהתקיים.
    על פי היהדות הנשמה פשוט ממשיכה הלאה. כאן היא רק אורחת.
    טעות לחשוב שהיא לא קיימת יותר כשמגיע המוות.
    מה שכן אפשר לעשות זה לתת צדקה ולהתפלל לעילוי נשמתה
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 11 שנים ו-4 חודשים מרבה לקרא דוידי

    

    דוידי

    נראה לי שזאת תמצית בעיית האנושות.
    לא נראה לי שנפתור אותה כאן מעל דפי סימניה.
    בתור בודהיסט בפנסיה אני מאמין שבעיית הסבל ניתנת לפתרון, אבל זה וודאי לא נושא פשוט או קל.
    תחושת הדיכאון היא עניין אחר לגמרי ועליה כדאי מאוד להתגבר.
    כמו שאמר רבי נחמן צריך להיות בשמחה תמיד, הבעיה היא שגם זה לא פשוט.
    בקיצור נורא מסובך, מילים קצרות.
    אבל אתה צודק בהחלט הכל זמני.
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 11 שנים ו-4 חודשים תודה דוידי! . (ל"ת)

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.