אני מניחה שככה הרגשתי כשהייתי ביציאה מהדכאון השנתי שלי. פשוט לא ידעתי לבטא את זה במילים ככה... ההשלכות? וואו, בוא לא ננסה לחשוב עליהן, לפעמים הן נראות לי כה רחוקות מתיקון, למרות שאני תמיד אומרת לעצמי ולאחרים שהעניינים יסתדרו. כן, ממש הרגשתי כאילו השיר שכתבת נכתב בשביל זה. איזו הרגשה מעצבנת, שאין יותר לאן לדחוק דברים. אבל מצד שני, זה מחזק אותך איכשהו. אתה נדבק לקירות, העיקר לא להמחץ. בסוף שמים לב שאתה רוצה להיות בודד ומרפים ממך.
יו, תראה כמה השיר שלך הוציא ממני, את כל תקופת הדכאון. לא נורא, טוב לשפוך קצת החוצה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה