אני תמיד אומרת שצריך לשבור מוסכמות כבר. העולם מקובע בהרבה מובנים. פשוט אני חייבת לצטט פה מה שכתבת כדי שתדעי, אני הכי התחברתי לבית הזה, הוא כמו מרכז את השיר לעוצמות ענקיות:
"ו"מספר הוא רק מספר"
ו"דרגה היא רק דרגה"
ו"ציון הוא רק ציון"
ואתה זה רק אתה
ומי יתן ותילחם במערכת
ומי יתן ותנסה את מזלך
כי רק אז נפשך תצוף בשקט
ותדע שמלאת תפקידך".
באמת זה נכון, שהעולם שואף להגדרה. הוא לא מוגדר, לא מובן. וגם לזה נורא התחברתי:
"ולהיות מבוגר
ולהיות תבניות
ולהיות רציני. ולהפסיק עם שטויות".
חח רק אתמול עשיתי תעודת זהות, את מבינה, וממש הרגשתי ככה. תבניות. ככל שאתה מתבגר יותר מצפים שתתאים את עצמך למערכת, גם היא מושחתת ואינה נכונה. וזה מפחיד, עולם המבוגרים, כי יש אנשים קשים ומחוספסים, ומצפים שתשרוד. איך? תהפוך כמותם.
ובקיצור, ממש אני אוהבת את השירה שלך כי היא אומרת הרבה דברים נכונים, ומזמן לא היה לי כיף לקרוא שירה ככה, כי המילים שלך והרעיונות מתאימים למצבים שאני נמצאת בהם עכשיו, והם מאוד עמוקים, קוראים תיגר על העולם במובן מסויים, ועם זאת נורא תמוהים. פשוט... פשוט מדהים! אין מילים לתאר! ואני מקווה שלא חפרתי לך מדי חח...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
