פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 270 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-5 חודשים על ההבדל בין תאוריה למעשה - סיפורונצ'יק I.V olokita
תיאורטית הוא מת.
מעשית הוא עדיין חי.
אבל זה נכון רק לרגע הזה, כיוון שהכל כבר כמעט ונגמר. הכל למעט נשימותיו האחרונות. הן ועוד כמה הרהורים שילוו אותו לנצח.
ובזמן שהוא שכוב על העשב הרך, פניו אל השמש ובמוח הקטן שלו מתרוצצות אלפי מחשבות חסרות חשיבות אסטרטגית, הוא הולך ומאבד ממעט החמצן שעוד נותר בו. כך שכעת כל שעוד נשאר לו לעשות זה רק להצטער.
ואם הסוף הדרמטי שלו לא היה עצוב כל כך, כנראה שגם הוא כבר היה צוחק על כל המצב המחורבן הזה שהביא על עצמו. ובטח במקרה שכזה הוא היה מתבדח בהומור המקאברי והמעצבן שטיפח, על הדרך שבה הפרצוף המנומש והאדום שלו נשרף כרגע בשמש הלוהטת או שהיה מזכיר בתיאור מדוייק את הכלבים שבעוד דקות ילקקו את כל העור שיתקלף מעל פניו המתות ומייד לאחר כך יקרעו כל פיסת בשר מגופו. ויתכן שאף יהיה מספר בקול רם על אותן מחשבות טיפשיות שעוברות לו בראש בדיוק אז, שניה לפני שפגש את סוף החיים, או על שגיאות הכתיב שנזכר ששכח לתקן במכתב שהשאיר לכולכם.
אבל מבחינת חי בן-דויד כלום פה כבר לא יהיה מצחיק. לא כרגע ולא אף פעם יותר.
במיוחד כי אף אחד לא סיפר לו שבשניות האלו שבין הזמן שהוא כבר בלע את הכדורים ועד הרגע שאתה יכול רק למצמץ בעינייך ולקוות שהכל ייגמר, כל הפרופורציות שהיו לך, אבל כולן, משתנות. כי בדיוק באותם רגעים ספורים כשכל חייך עוברים לך אעלק מול העניים, אתה קולט שהחיים המצ'וקמקים שלך בסך הכל היו דיי סבבה ושסתם נתקעת על העכשיו הדפוק הזה במקום לראות את העתיד שיבוא.
ופתאום הוא הבין שלמרות שמבחינה מעשית הראש שלו כבר אוטוטו מת. תאורטית, הלב הכואב הזה שלו לא ימות לעולם.
אבל המחשבות האלו רק עצבנו את חי בן-דויד עוד יותר וגרמו לו להזיז את עיניו בחוסר מנוחה מתסכל. וזה כאב לו, אפילו יותר מהכאב שחש כשעוד היו לו חיים.
ולראשונה מזה זמן רב חי בן-דויד הבין שלמעשה החיים שלו היו קצרים מידי וגם אם תיאורטית סיגל באמת הייתה הנערה הכי מדהימה בעולם, הרי שעכשיו מעשית כבר לא יהיה לו סיכוי איתה או עם אף אחת אחרת, אפילו לא עם דנה הקטנה, זו שנתנה לכולם בחינם.
אז פתאום החיים שהיו לו נראים כל כך טוב לעומת הכלום שאליו הוא נכנס. ולפתע הוא מוכן להשבע שאם מישהו או מישהי רק יצילו אותו מהמוות הזה הוא יעשה את הכל כדי לשכנע אחרים שזה לא נכון ובטח לא כדאי.
אבל זה כבר לא יקרה. לא באופן מעשי וגם לא בתאוריה. ואם חי כבר מת, אז עבור משפחת בן-דויד התאוריה והמעשה הן היינו-הך.
איי.וי אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
