הזמן רץ במהירות מסחררת. האירוניה היא שלאף אחד אין זמן להתרגש
מכך. לכן אין שוקלים את המקובל.
"אמור לי ילד", הטיח בפני איש זקן ומחויך, כאשר הלכתי כהרגלי
במורד הרחוב, זועף מהשימוש בכינוי כזה לבנאדם בן 20.
באותו רגע הצטערתי שהתגלחתי מספר שעות קודם לכן.
"מה אתה חושב על מה שקרה אתמול?" הוא המשיך.
כן, שחכתי לספר... אתמול במהלך פסטיבל גדול ושמח ביותר בעיר,
נורה למוות אדם שנהג ללון על הרצפה בפינת הרחוב ולספק הערות
משעשעות לעוברים ושבים.
"האיש הזה לא מעניין אותי, ובטח גם לא אף אחד אחר, שכן ודאי לא
הכירו אף אחד, ומשפחה לא הייתה לו." עניתי.
"האם נועד להיזרק לערבה ללא מקור מים, ולתת לחיות בר לאכול את
גופתו ולירוק את עצמותיו לאפר, רק מפני שאין לו קרבת אדם?"
המשפט שאמר הכה בי בחוזקה.
"מה אם אותו אדם היה חכם לאין שיעור יותר ממרבית דיירי הרחוב?"
חשבתי.
"מה אם ציורי הגיר שצייר על הרצפה, הנם מהיפים שראתה עין
אנושית?"
"מה אם במותו הלא שגרתי נשברה התכנית האלוהית לרסיסים?"
"מה אם... נגדע זרעו לנצח ואין זה אלא סטירת לחי לאיזון החיים
בטבע?!"
אמרתי לזקן שהוא צודק והמשכתי בדרכי הביתה. בדרך מחשבות לא
הרפו מראשי.
כל כך נסער הייתי, שהליכתי שובשה כשיכור לאחר בילוי באזור
המזויף, התיירותי, המסחרי של העיר. אזור בו הרגש הוחלף בצלילי
באס רועמים ובצלילן המתכתי של מטבעות נופלות על מצע של קלפים
ושולחנות עץ.
הגעתי הביתה. נכנסתי לחדרי, התיישבתי יד החלון והבטתי ברחוב
המחשיך לאטו.
דמותו של האיש מפינת הרחוב רדפה אותי, ונראה כאילו היא נראתה
מהחלון, עדיין, באותו מקום. עם אותו החיוך. מספר לעוברי אורח
תמימים סיפורים מילדותו העצובה, אותם איש לא רצה לשמוע,
כשהבחין בבגדיו הבלויים ובבדידותו, שהעידו על מעמדו הנמוך. אך
הוא תמיד חייך.
נראה כאילו כשאין לך כלום פרט למה ששייך לכולם, אתה רגוע. רק
אז אתה רגוע באמת.
אתה עומד לבד לגמרי מול עולם קר ואכזר, אך לא לוקח בו חלק. סוג
של ניצחון קוסמי.
בכל זאת, למרות שידעתי שלא היה מייחס לכך כל חשיבות, זעמתי על
המשטרה שלא טרחה לחקור את הרצח כלל, והתקשורת, שלא הזכירה ולו
במילה אחת את המקרה הנורא.
מיד עלתה במוחי מחשבה נוספת.
כל יצור שנמצא לבדו בעולם, ללא הגנה מצד החברה האנושית, נתון
לגורל אכזר ואנונימי.
חברה שלי, שבאותו זמן הלכה להביא אוכל מבחוץ, התקשרה.
היא שאלה מה אני רוצה לאכול לארוחת הערב. עניתי: "אם יש לזה
עיניים, תמחקי את זה מהרשימה. אין ברצוני לאכול את האיש מפינת
הרחוב. כל בעל חיים הוא האיש מפינת הרחוב."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
