פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 242 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים מסיפור אחר - סיפורונצ'יק I.V olokita
בהתחלה היא לא ממש הבינה למה כולם דורכים על הנקי שכרגע רק סיימה לעשות. אז היא פנתה לאחד ואחר כך לשני, אבל הם לא ענו לה. רק התעלמו והמשיכו ללכת. אז לעצמה היא אמרה שהפעם אסור לה להתפרץ, כי המנהל כבר הזהיר אותה פעם ואם יעיר שוב, היא לבטח תפוטר.
את סבטלנה לא באמת עניין מי היו האנשים האלו, פשוט כאב לה על הנקי שלה. על המרצפות באולם הכנסים. אלו שרק סיימה לנקות. אז במקום לאכול את הלב היא פשוט יצאה החוצה. השאירה ככה את הרצפה, חצי נקיה ועזבה את המקום. כאילו בכלל לא היה זה הסיפור שלה. אבל היא לא הספיקה להתרחק מידי לפני שנתפסה על ידו.
גרישה היה בדיוק כמוה אבל עם אחריות. היו לו את המרצפות שלו לנקות אבל בגלל שהייה כה ותיק במקום העבודה הזה, נתנו לו עוד תפקיד. לוודא שעובדי הנקיון עושים את הדברים על הצד הטוב ביותר. במובן הזה גרישה היה יד ימינו של מנהל האחזקה במלון. והוא היה טוב, טוב מאוד בעבודתו.
רק חולשה אחת הייתה לו לגרישה. הוא אהב את סבטלנה. וגם היא אותו. וככל שהדבר היה תלוי בו, היא לא הייתה עובדת שם, בטח שלא בשטיפת רצפות. מקומה, לטעמו, היה כמלכה בארמון. בארץ אחרת בכלל. בארץ שממנה הגיעו השניים. והסיפור במלון הזה, בארץ הזאת היה סתם טעות כנראה, כי היא לא הייתה מלכה והוא גם לא יהיה פה עשיר. אז שניהם עבדו. חסכו כל שקל עד שיוכלו לחזור אל הארץ ממנה הגיעו לפה.
"כבר סיימת את האולם?" הוא שאל בשפתם.
"לא. הרסו לי את כל הצד הנקי" התלוננה בעברית.
"כן. הם הקדימו" הוא השיב, אפילו שלא ציפתה לתירוץ. "טוב, אז תנוחי מעט" הוא הציע פיצוי והיא התרצתה.
ומהצד ראתה אנשים שלא פגשה מעולם. כמובן שהיא זיהתה מייד את ראש הממשלה, את מפקד הצבא וגם את נגיד הבנק הלאומי. בכל זאת טלוויזיה היא ראתה. אפילו בעברית. אבל את שאר המשתתפים בכנס היא לא זיהתה.
"גריש'לה" אמרה, "מה זה כנס זה?".
"בכירים" הוא ענה. "האנשים הכי חשובים בארץ. פעם בשנה הם נפגשים כדי להחליט מה יקרה בשנה הבאה בארץ הזאת".
"מי זה ההוא שם עם החולצה הכחולה וכובע טייס?" התפרצה סבטלנה כאילו לא הייתה לה סבלנות לשמוע את הסברו המובן מאליו.
"או... איש חשוב. טייס. הוא מצייר את העננים בשמיים. בלעדיו לא היה כאן חורף" ענה לה גרישה במבט מלא התרגשות.
"והאיש הזה?" שאלה.
"הוא מחליט מה האדמה והים יניבו השנה. פירות, דגים, פרחים, רעידות ובולענים. אני לא ממש יודע איך הוא עושה את זה אבל זה תפקיד ממש חשוב".
"וזו. ההיא שאוחזת להוא את היד?".
"היא? סתם זונה שעברה במקרה" ענה לה גרישה "כמונו, גם היא מסיפור אחר".
איי.וי. אולוקיטה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
