ידה העדינה במכחול אוחזת
קו לקו ודמות מופיע
לאיטה הטראומה מתוכה מתפרצת
רגעים של סיוט מתמשך
חשה את נשמתו בעורפה
כל משיכת מכחול משחזרת
רגעים שלעולם לא יחלפו
ידה בחוזקה המכחול מאמצת
עוד רגע המכחול ישבר
ערב ערב על הציור חוזרת
מוחה ממאן האונס לעזוב
נשמתה מתייסרת גופה כואב
איש אינו מבין לרוחה
רק משיכת המכחול לאיטו
משחררת לרגעים האימה שחוותה
אביזד 15/4/14