אשמת הכוכבים
שוכבת על הדשא בלילה נקי מעננים,
מסתכלת על הדבר היחיד שעוד לא אבד לה.
לא יודעת מה לעשות בהמשך.
אין לה יותר מה לעשות.
אין לה סיבה להמשיך.
היא לא יודעת מה להרגיש יותר.
היא איבדה את השמחה,
היא איבדה את העצב,
היא איבדה את האכזבה,
היא איבדה כל רגש שיכלה לאבד.
היא לא יכולה יותר לחוש משהו לאנשים.
היא לא יודעת את האהבה,
היא לא יודעת את השנאה,
היא לא יודעת את הגעגוע,
היא לא יודעת לחוש כלום לאנשים.
אין לה יותר על מי לסמוך.
אין לה את משפחתה,
אין לה את חבריה,
אין לה יותר אנשים סביבה,
אין לה נפש חייה לידה.
היא לא מסוגלת לשמוע דבר.
היא לא יכולה לשמוע צחוק,
היא לא יכולה לשמוע בכי,
היא לא יכולה לשמוע דיבור,
היא לא מסוגלת להפיק את הקולות הללו.
היא לא יכולה לזוז.
לא יכולה ללכת,
לא יכולה לניע את ראשה,
לא יכולה להניע מפרק,
לא יכולה ליצור תזוזה אחת.
היא לא יכולה לראות דבר.
היא לא יכולה לראות את האור,
היא לא יכולה לראות צבעים יותר,
היא לא יכולה לראות את עולמה יותר.
היא יכולה לראות רק את החשכה והכוכבים.
לא יכולה לחיות כבר.
לא יכולה להעביר דם,
לא יכולה לנשום,
לא יכולה להזיז את עיניה,
לא יכולה לשנות משהו מחייה.
לא היה את מי להאשים.
לא את האנשים שהיו פעם סביבה,
לא את החיים שהרסה לעצמה,
לא את גורלה המר,
אלא אך ורק את הכוכבים.
זוהי,אשמת הכוכבים.
קישור חיצוני • www.youtube.com
https://www.youtube.com/watch?v=ukSWXEPD0aoשוכבת על הדשא בלילה נקי מעננים,
מסתכלת על הדבר היחיד שעוד לא אבד לה.
לא יודעת מה לעשות בהמשך.
אין לה יותר מה לעשות.
אין לה סיבה להמשיך.
היא לא יודעת מה להרגיש יותר.
היא איבדה את השמחה,
היא איבדה את העצב,
היא איבדה את האכזבה,
היא איבדה כל רגש שיכלה לאבד.
היא לא יכולה יותר לחוש משהו לאנשים.
היא לא יודעת את האהבה,
היא לא יודעת את השנאה,
היא לא יודעת את הגעגוע,
היא לא יודעת לחוש כלום לאנשים.
אין לה יותר על מי לסמוך.
אין לה את משפחתה,
אין לה את חבריה,
אין לה יותר אנשים סביבה,
אין לה נפש חייה לידה.
היא לא מסוגלת לשמוע דבר.
היא לא יכולה לשמוע צחוק,
היא לא יכולה לשמוע בכי,
היא לא יכולה לשמוע דיבור,
היא לא מסוגלת להפיק את הקולות הללו.
היא לא יכולה לזוז.
לא יכולה ללכת,
לא יכולה לניע את ראשה,
לא יכולה להניע מפרק,
לא יכולה ליצור תזוזה אחת.
היא לא יכולה לראות דבר.
היא לא יכולה לראות את האור,
היא לא יכולה לראות צבעים יותר,
היא לא יכולה לראות את עולמה יותר.
היא יכולה לראות רק את החשכה והכוכבים.
לא יכולה לחיות כבר.
לא יכולה להעביר דם,
לא יכולה לנשום,
לא יכולה להזיז את עיניה,
לא יכולה לשנות משהו מחייה.
לא היה את מי להאשים.
לא את האנשים שהיו פעם סביבה,
לא את החיים שהרסה לעצמה,
לא את גורלה המר,
אלא אך ורק את הכוכבים.
זוהי,אשמת הכוכבים.