פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1281 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים מחזה *מאוד* שייקספרי זה שאין לנקוב בשמו
הנפשות הפועלות: שייקספיר
רוברט והנרי
~מערכה ראשונה (ויחידה)~
תמונה ראשונה: שייקספיר, רוברט והנרי
מקום: בביתו של שייקספיר
טוק טוק.
שייקספיר: מיהם האורחים כבודם שנוקשים בדלת ביתי?
רוברט: לי קוראים רוברט ולפרצוף תחת הזה קוראים הנרי
הנרי: לך תזדיין, רוברט! בכל מקרה, אנחנו מחפשים מישהו שקוראים לו ויליאם שייקספיר וכמה אנשים פה אמרו לנו שאתה גר פה. זה אתה?
שייקספיר: בכבודי ובעצמי. למה הגעתם הנה?
הנרי: שמענו שמועות שאתה מחזאי שכתב כמה מחזות מפורסמים כמו למשל: מקבת, המלט, חלום ליל קיץ, רומיאו ויוליה ועוד. זה נכון?
שייקספיר: ודאי תופתע לדעת שהשמועות ששמעת הן בהחלט נכונות רבתי!
הנרי: ברור. אני ורוברט ידענו את זה מההתחלה, נכון רוברט?
רוברט: כן, ברור. אתה כזה זקן.
שייקספיר: איך ומדוע גילי המופלג מתקשר לעובדה שאני מחזאי גאון?
רוברט: פשוט מאוד אחי, היום כבר אין אף אחד חוץ ממך שעדיין כותב מחזאות משעממים שכתובים בשפה של חנונים זקנים כמוך
שייקספיר: איני מבין את דבריך. התוכל בבקשה לחזור על דבריך מההתחלה בשפה פשוטה יותר?
הנרי: בכל מקרה, זו לא הנקודה. הנקודה היא שאנחנו רוצים להשמיד את כל המחזאות שכתבת
שייקספיר: מה. מדוע?!
הנרי: כי אף אחד כבר לא קורא אותם. הם כתובים בצורה נורא מיושנת
שייקספיר: הבלים. מי זה החמום מוח הלזה שאמר לך את זה?
הנרי: זו דעתי ודעתו של כל העם. בכל מקרה, מה שאתה צריך לעשות זה למסור לנו את כל העותקים של כל המחזאות שכתבת
שייקספיר: לעולם לא! אני מוכן לשכב על ערש דווי שלי עצמי מאשר למסור לך את העותקים שברשותי!
הנרי: אם ככה, תבוא לבית המשפט שיחול בעוד שבועיים, שם יגידו לך מה יקרה לך בסוף. בינתיים, תשתדל להביא כמה שיותר עדים כדי לחפות עליך כי אם לא אז אתה רק תפסיד מזה
שייקספיר: הנני מוכן לעשות זאת כאן ועכשיו!
רוברט: ואיך תעשה את זה בדיוק?
שייקספיר: קל וחומר! הבא לי בבקשה את המחשב. הו כן, תודה רבה לך ועכשיו אם כן, נכנס לאתר סימניה ונראה כמה ואילו אנשים דירגו את המחזאות שכתבתי ונראה מה הם אמרו עליהם. הו הביטו וראו! עדה מספר אחת: שרוני. היא מצהירה שהיא עושה מרתון שייקספיר. הייתם מאמינים? והיא בסך הכל בחורה צעירה בת 18 שנולדה אל תוך עידן הטכנולוגיה והאוכל המהיר! והנה, עוד עדה: נופר. היא העניקה 5 כוכבים שלמים למחזה המפורסם שלי- חלום ליל קיץ ושיבחה אותו והיא אפילו יותר צעירה מהעדה הקודמת. היא רק ילדה קטנה בת 14! הייתם מאמינים?
רוברט והנרי: לא השתכנענו
שייקספיר: מדוע?
רוברט: נראה לך שכל העולם הוא בחורות צעירות? אנחנו בחורים מבוגרים ואנחנו ממש שונאים את המחזאות שלך! וחוץ מזה, הן רק 2 בנות ואף אחד לא אמר שכל הבנות הצעירות יאהבו את זה
הנרי: אז שלום לך ונפגש בפעם הבאה בשימוע שלך. שם תנסה את המזל שלך יותר.
שייקספיר: לא! אל תצאו מדלת ביתי! עדיין לא! יש לי עוד שכנוע.
רוברט והנרי: נו מה? דבר!
שייקספיר: המחזה המפורסם שלי, רומיאו ויוליה- הוא רב מכר של הניו- יורק טיימס וראה מה הם משרבטים: המחזה הטוב ביותר שקראנו אי פעם. היש מחמאה מרוממת יותר מזו?
רוברט והנרי: לא נראה לנו. אבל זה גם לא הצליח לשכנע אותנו. להגיד שספר הוא רב מכר של הניו- יורק טיימס הוא טיעון שישכנע אותנו יותר למה כדאי להשמיד את הספר מאשר למה לא כדאי. הבנת?
שייקספיר: אך למרות זאת, זו הוכחה משכנעת מאוד רבתי, כי לפחות הניו- יורק טיימס התמוגגו מהמחזה!
רוברט והנרי: ואפילו אם כן, אנחנו בכלל לא רואים על גב הספר שהניו יורק טיימס שיבחו את הספר. איפה זה כתוב בכלל לעזאזל?
שייקספיר: אבוי! כמה נורא! שגיתי.
רוברט והנרי: אנחנו דווקא חושבים ששיקרת, חתיכת זקן מנוול! טוב, לנו, שלא כמוך, יש חיים ומה לעשות. אז אנחנו זזים. להתראות בשימוע!
תמונה שניה: רוברט והנרי
מקום: בביתם של רוברט והנרי
רוברט: לעזאזל! על מי נפלנו?
הנרי: חחח כן, הוא חתיכת זקן אידיוט. אני שונא אותו
רוברט: הוא לא מוכן לתת לנו את העותקים. מה נעשה? איך נשכנע אותו לעשות את זה?
הנרי: לא יודע אחי. ניתן לו עוד הזדמנות אחרונה בשימוע ואם הוא לא ינצל אותה אז נמצא דרך לעשות לא משהו. אל תדאג
רוברט: ושמת לב שהוא גם מדבר בשפה גבוהה ומוזרה כזאת ולא רק כותב בה?
הנרי: כן. הוא חתיכת חוצפן והוא יענש על כך. אתה עוד תראה!
תמונה שלישית: שייקספיר, רוברט והנרי
מקום: בית המשפט
רוברט: ובכן שייקספיר. אתה מוכן למשפט?
שייקספיר: בוודאי, אדוני הנכבד ורם המעלה!
רוברט: אני לא רואה שהבאת עדים בכלל
שייקספיר: לצערי הרב, לא היו ברשותי עדים שיכלו לבוא. חלקם נקעו את רגליהם, חלקם כבר לא בין החיים, וחלקם פשוט לא יכלו לבוא
רוברט: אויש, כמה חבל. בכל מקרה, יש לך אולי עדות אחרת במקום לפני שנקבע את הגורל שלך?
שייקספיר: לא. לצערי אין ברשותי עדות.
רוברט: אז לפיכך אני מסיק שחזרת בתשובה והחלטת בכל זאת להחזיר את העותקים?
שייקספיר: גם לא. כפי שאמרתי לך מימים ימימה, אני מוכן למות ולא להחזיר את העותקים
רוברט: אם כן, אז אתה רוצה עונש?
שייקספיר: לא רוצה, אך אם כך פני הדברים אז אין לי ברירה אחרת
הנרי: אוקיי אז אם ככה הנה גזר דינך: האדון ויליאם שייקספיר בן ה-100 בשכונת התקווה שבפתח תקווה, לא רוצה למסור את העותקים של מחזאותיו שהעלו עובש וכמעט ונשכחו מן העולם...
שייקספיר: הבלים! שקר וכזב!
רוברט: שתוק, חתיכת זקן אידיוט ותן להנרי להמשיך בנאום!
הנרי: הממ, אם כן, אז בגלל שהוא לא מוכן למסור לנו את העותקים, ואין לו עדים משכנעים במיוחד וגם שפתו גבוהה, חריגה ולא מובנת במיוחד, אנו החלטנו להרשיע אותו ולהשליך אותו אל הצינוק. שם חולדות ענקיות ינגסו בו, יגרמו לו סבל רב והוא ימות מוות איטי וכואב וגם כשהוא ימות, עצמותיו ירקבו בתא ולא ישאר ממנו כל זכר.
רוברט: שייקספיר, מצווה עליך לגור מעכשיו והלאה עד יומך האחרון בצינוק הזה מבלי לצאת ממנו ורק ארוחה מגעילה אחת ביום!
שייקספיר: כוסעמק. לכו תזדיינו כולכם יא בני זונות אינאלדינק!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים חחחחחחח אהבתי! שרון
זה כתוב עם המון הומור,
וממש צחקתי(והופתעתי שציינת את נופר ואותי^^).
מאיפה עלה לך הרעיון לכתוב את זה?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים תודה!!!!!!!!!!!!!! זה שאין לנקוב בשמו
לא יודע. פשוט כתבתי כבר בפורום סיפורים, כתבתי שירים וחשבתי גם לכתוב איזה מחזה.
אני מאוד שמח שנהנית ואיזו שאלה, את ונופר בחורות מקסימות!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים אוקיי... Nameless
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים כן, זו המילה. תודה רבה! זה שאין לנקוב בשמו (ל"ת)
-
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים 0_ם no fear
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים 0_ם זה שאין לנקוב בשמו
-
לפני 11 שנים ו-6 חודשים ^_^ no fear
-
-
-
