אני יודעת ששני הסיפורים האחרונים שלי היו קצת מדכאים, בלשון המעטה,
אבל היום זה פורים וזאת מצווה לשמוח ולכן החלטתי לכתוב סיפור קצר ונחמד (לא זה של אסתר)
--------------
היה היה פעם, מלך רשע, שאהב להרוג כל אישה חדשה שנישאת לו.
יום אחד, אחרי שהוא הרג את אישתו הקודמת, המשרתים שלו, לקחו לו כאישה, נערה חכמה ביותר.
ולכן, אחרי שהיא מלכה רק שבוע אחד, הורה המלך להוציא אותה להורג.
הנערה נבהלה אך לא הופתעה.
היתה לה תוכנית.
בלילה שלפני ההוצאה להורג, התקשה המלך להרדם, אז הביאו אליו את הנערה, שאמרה שהיא יודעת איך לעזור לו.
היא התקרבה אל המיטה, והתחילה לספר, ״היה היה פעם, מלך נאה במיוחד, שהיה טוב לב במיוחד, ואהב נשים מאוד.....״
כך סיפרה אך לפתע עצרה , השעה כבר מאוחרת ומחר כבר ההוצאה להורג שלי״ אמרה בקור רוח.
אבל המלך, שעדיין לא נרדם, התחנן, אך היא הנידה בראשה.
בבוקר שלמחרת, המלך היה לא מרוכז הוא המשיך לתהות מה יקרה למלך יפה התואר ונסיכתו המכוערת,
כשלפתע אחד ממשרתיו אמר, ״אדוני המלך, ההוצאה להורג אמורה להתנהל עכשיו, והנערה רוצה שתופיע שם״
המלך מתנער וחושב לרגע, ״אני חייב לעצור את זה, אחרת היא לעולם לא תספר מה קרה בסוף״
וההוצאה להורג נדחתה לערב הבא, אבל גם בערב הזה הנערה לא סיימה את סיפורה, ״כבר מאוחר מלכי היקר, ומחר ההוצאה להורג שלי,
אני חייבת לישון, וכך גם אתה״ וכך ההוצאה להורג נדחתה עוד יום.
וכך גם למחרת, וליום למחרת.
והמלך חי בדאגה מתמדת כיצד יגמר הסיפור, והנערה בגרה,
ואני מניחה שאפשר לומר; והם חיו באושר ועושר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
