הלקאה עצמית זה משהו שאני יודעת לא מאתמול וגם לא משלשום.
גם אני הייתי בטוחה פעמים רבות שמשהו איתי לגמרי לא בסדר ושאני שונה מכולם ולא מתאימה.
לגביר הכישורים, ממש לא, כישורים דווקא יש, ובשפע.
אולי זה נשמע קצת יהיר מצידי אבל אני חושבת שלא.
וגם לך יש, כי אחרת איך יכולת להיות שכתבת מין שיר או קטע מדהים שכזה וכל כך נוגע פנימה?
אז אני חושבת שאת צריכה להתייחס לעצמך בכבוד הראוי ואני בטוחה שתמצאי את מה שאת טובה בו.
ותגידי לי, להיות כמו כולם זה תמיד הדבר הכי מוצלח? זה תמיד הכי טוב? ומי אמר? ומי קבע?
ואולי דווקא הטון הנכון הוא זה שלך ולא של החברה שסביבך?
אני מכירה את הכאב ומזדהה איתו. שנים שניסיתי להיות מי שאני לא אני וגם הצלחתי בכך.
והאם הייתי מאושרת מכך שהתאמתי את עצמי לסביבה? אני לא אוכל להגיד בכנות שכן וגם לא אוכל להשיב באמת שלא.
אבל לדעתי הדרך הנכונה הוא להיות אתה עצמך ולהאמין שאתה טוב מספיק כדי להתקיים לא פחות מכל מי שסביבך.
ותראי שברגע שתלמדי לחיות עם האופי שלך, ללמוד אותו ולהתרגל אליו הוא יפסיק להפריע ולהציק לך.
זה לא שאני אומרת שצריך להתמיד עם החסרונות שבך, אבל יש דברים שנראים כחיסרון ובעצם הם ממש לא.
גם אני חסרת ביטחון, אפילו מאוד, אבל אני לא נותנת לזה לעצור בעדי כשמשהו חשוב לי באמת.
אני גם לא ממש מכירה אותך אבל הכאב הזה שלך ממש לא נראה לי משהו שילדה בגילך צריכה להתמודד איתו ולחיות איתו. ובנוסף אני גם חושבת שהעובדה שאת מסוגלת להתמודד עם כאב כזה מראה על יותר מבגרות נפשית שזה דבר שרבים הם אלה ששואפים אליו ולא תמיד מצליחים להגיע. וזה מדהים בעיני.
סתם שאלה, אם את לא רוצה את מוזמנת כמובן להתעלם ואני אבין, אבל אם את רוצה לדבר איתי על דברים שמציקים לך אני אשמח לנסות לעזור, אני לא מנסה לחדור לפרטיות או משהו כי אני עצמי מגנה על הפרטיות שלי בכל מחיר ומשתמשת באתר תחת שם בדוי, אבל אם את רוצה עזרה, אני אשמח לעזור מהנסיון האישי שלי.
ושוב, אם לא, את יכולה פשוט להתעלם, ואני אבין ואני גם מוכנה להשמיט את זה מהתגובה כי זה לגמרי בסדר מבחינתי.
אז שתהיה לך שבת שלום,
קטסה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה