זה רק הזיכרון שמחבק אותי
זיכרון מתוך חלום מלא דימיון
זיכרון מתוך תקווה ישנה
זיכרון שנוצר מתוך האבדון
תהיות על העולם , פילוסופיית האדם .
רצונה של האישה להיכנע לכבודה .
החולשה אל מול המוסכמות ,
התחושה שיש עוד למה לחכות .
מחשבות כחטאים בעולם הפיתויים .
אי ידיעת החוקים ,
אי ידיעת האלוהים .
אך תמיד ישנו הרגע בו
חלום וזיכרון נהפכים
לעובדה מלאת סתרים .
הרגע בו יכול אדם
להתעורר יום אחד ולשנות את העולם .
סיפור אחד המגיע לאוזן אבודה ,
הופך לעוגן של ההיסטוריה כולה .
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
