היא הרגישה אבודה בין כל החלל הזה שנקרא עולם.
לא היה לה כח לקום למציאות כואבת ,למציאות מרה .
היא מנסה לברוח לחלומות שבהם ראתה מציאות שבו הכל יכל לקרות אחרת .
בלי טעויות.
בלי פגיעות.
היא הרגישה אבודה, בודדה , כאילו כולם נגדה.
לא האמינה לאחר שאמר לה "הכל יסתדר ,תהיי חזקה הכל לטובה"
היא רצתה לצעוק ,לצרוח ולהוציא את הכאב שבליבה .
אך היא נשארה שותקת, משותקת.
היא כבר לא אותה בחורה, היא כבר לא תמימה ושמחה.
נותר לה רק להמשיך את החיים בשאלה -אילו הייתי עושה אחרת איך החיים היו נראים? אחרת? אך אין לה תשובה לאותה שאלה.
היא רוצה לברוח לעולם אחר להעלם.
היא מפחדת.
היא כבר לא מאמינה בעצמה וליכולות שלה.
היא התייאשה קמה בהרגשה רעה
הינה שוב אותו מחשבה אותו יום חולף
כמו אתמול ושלשום והכל שוב חולף.
היא הרגישה אבודה..
©דינה.ה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
