פרק 5.
"אז אני יוצא לדרך!" הצהיר הנסיך אחרי שהולבש אחר כבוד בשריון כסוף וכבד והחזיק בידו במאמץ חרב חדה של פלדה מצוחצחת ומשובחת ביותר. הוא ניסה לשלוף את החרב מהנדנה ופניו רעדו ממאמץ. כעבור עשר דקות של התנשפויות וגניחות הוא הצליח חלקית. החרב יצא ממקומה, אבל נגררה מאחוריו כשהיא חסרת תועלת לגמרי. בגלל שהיד שלו, שהיא דקה ולבנה כמו יד של ילדה, לא הצליחה לשאת המשקל העודף ולהניף אותה אל על.
"אז אני הולך." הוא אמר שוב בקול שניסה להתרומם ולהמריא אבל נשאר מאחור. וכשהוא מנסה להחזיר לעצמו את כבודו האבוד הוא הניף את ראשו למעלה וניסה להתחיל לצעוד. אבל רגליו נשארו באותו המקום כי השריון הסתבר, היה כבד ממה שציפה ומשך אותו שתי צעדים לאחור על כל צעד שניסה לצעוד קדימה.
ואת זה אני הולך לשלוח לקרב מול הדרקון החזק והאימתני? חשבתי בייאוש. הרי הדרך היחידה שלו לגבור על הדרקון היא שברגע שהוא יראה אותו הוא ימות מצחוק! כן, זאת הדרך היחידה...
אז ביטאתי משאלה, בלי קשר אם זה מקובל או לא, (ואחרי הכל, אני מלך וגם אלוהים של כולם ושל עצמי) שיהיו לו שרירים וקוביות בבטן, ושהשריון והחרב והמגן שהוספתי לו ברגע האחרון יהיו קלים מבדרך כלל.
עכשיו הוא הניף את החרב למעלה בציפייה להתנגדות. אבל החרב, שהייתה קלה כמו נוצה אחרי התוספת שלי, עפה לו מהיד כמו פקק שמשוגר מבקבוק שמפניה ונתקעה בתקרה הגבוהה בקול צלצול לקול צחוקם של כל הצופים שגרם לאוזניו של סטפן להסמיק מבושה.
"קח!" קראתי אחרי שקפצתי בזינוק לא טבעי אל התקרה ושלפתי את החרב משם וגם תיקנתי את החור בתקרה.
"אתם תראו! אני אצליח! אני אנצח את הדרקון הזה!" צעק סטפן ומקהלת הצחוק שליוותה אותו הראתה שהקהל לא התרשם בכלל.
בקושי רב עצרתי בעצמי שלא להצטרף לצחוק כשראיתי שסטפן מתנודד בדרכו אל השער הקדמי בניסיון להיראות מכובד ומרשים.
אליאנה ירתה בי מבט מלא תוכחה כשראתה שאני לא מנסה להשתיק את קולות הצחוק ופנתה משם בהילוך מתנשא. ברגע שנעלמה בין המסדרונות והתרחקה מטווח שמיעה הרשיתי לעצמי לפרוץ בצחוק מתגלגל שכמוהו, אני נשבע, עוד לא נשמע בממלכה שלי מאז נולדה.
סטפן, בניגוד גמור לדעה הרווחת, הצליח, כנראה שהרבה בזכותי אבל בכל זאת היה זה הישג נדיר, לגבור עליו ולהציל את הנסיכה השבויה ממלתעותיו ומציפורניו ושיניו החדות של הדרקון הגדול. וכך, הוא והנסיכה עברו לגור בעיר הולדתה של הנסיכה ואני והמלכה עשינו את דרכנו לשם מדי פעם והתקבלנו בכבוד מלכים.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
