את נסיכת הגאות , השפל, הים והיבשה
את גלי הים שמצננים את אש הלהבה
את הרוח חמה, מנשבת וסוחפת מעל
עת נשברת ללובן הקצף בכחול הים.
את הים השקט הכחול ממעמקים
לעתים סוערת ולעתים זועפת
והוא תכול שמיים שמביט בך מעל
ומתמזג עד האופק בקו אחד ישר.
לעתים את קרירה ולעתים את לוהטת
מציתה את את אש הלהבה שבגופו.
שבוי אחרייך במוחו כרעידת האדמה
בגופכם רותחת הלבה כאש המדורה.
ומבעד לתכול שמיים מביט בכם מעל
צל עובר נוגע לא נוגע בחום גופכם
וקרני שמש חמימה נוגעות לא נוגעות
בתכול יופיים של כחול עיניכם כצבע הים.
ואתה שומר הראש המלאך העטוף בלבן
עת השתקפות דמותך מבעד למסך הענן
משחקת עם קשת ססגונית ועם עב הענן
ומצייר דמותכם מתכול שמיים ועד כחול הים.
נכתב על ידי אוחנה שרית
כל הזכויות שמורות - שבת שלום 25.4.13
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה