השקט המוחשי
השקט המוחשי.
השחר כבר לא מפציע בשבילנו
והשיר שלנו פסק עת ניגונו לעד.
איך אני ואת נוכל נמשיך ללכת
עת שנינו נביט בתקווה אל יום המחר.
והדרך מתמשכת כנחש מתפתלת,
הפכפכה ומתעקלת בדרך לא דרך
עד קצה ההר. ואני שואל את עצמי
למה אתך לא הלכתי בדרך הישר.
לאלוהים הפתרונות לאהבות, לאכזבות
להתחלות, לפרידות, לכישלונות ולסיום שבינינו נכתב.
שאלות ללא תשובות ולא שיניתי את דרכיי,
כשסיפקתי את צרכיי ועם אור הבוקר זה נגמר.
ואותך שאיבדתי ככל הנראה לתמיד
ועכשיו את השקט המוחשי שעוטף אותי
בחיים לא תתני לי מרגוע, שקט או מנוחה
ואני אמשיך לנסות למצוא אותך בדרך הישרה.
נכתב על ידי אוחנה שרית
כל הזכויות שמורות