פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 492 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-9 חודשים צל בהיר1# זאבה~
הולכת במשעול הרחב, רוח קרה באה מן ההרים המושלגים ממערב ומ אחורי כפר חרוך ושרוף.
התבוננתי לאחור פעם אחרונה. בתי העץ הקטנים היו עתה ערימות אפר שחור-אפור ושלדים שחורים נערמו במרכז הכפר ואני, נערה נמוכה וצנומה מכוסה בדם. אך לא הדם שלה, זה הדם שלהם. זה הדם שלהם.
"זה הדם שלהם, זה הדם שלהם..." מלמלתי והמשכתי. החיות התרחקו מריח ומראה הדם.
"נראה שדם החיות פוחדות ממך" אמר קול מאחורי
"לך ג'ון, אני מסוכנת" אמרתי לו
"לפחות הפסקת למלמל" אמר וזיכה אותה בחיוך
"כן... אבל זה באמת הדם שלהם" החזרתי לו
"מה את רוצה להגיד בזה?" שאל בזהירות
"שאני רוצחת ג'ון, לך!" אמרתי ודחפתי אותו מהדרך. הוא מעד וכמעט נפל אך התייצב בשנייה האחרונה ופנה מנה.
"את תצטערי על כך" אמר וחזר לכפר
"ברור" אמרתי והלכתי משם
"אני ארדוף אותך! את תצטערי על זה!" צעק וריחף משם
"אני כבר" מלמלתי ונעלמתי בצללים.
המקום הזה הוא... נורא! לכל אחד יש כוח משלו, יש כאלו שלא מודעים לדבר הזה ויש כאלו שכן. אני אחת מאלו שכן.
זה קרה אחרי רעידת אדמה שהרעידה את כל העולם! כשהרעידה התפשטה לעבר שאר העולם הכל גז רעיל להתפשט והרג את רוב תושבי העולם חוץ מאחדים.. אלו אנחנו. אלו שיש להם כוחות.
רוב בעלי הכוחות התחילו לבזוז ולאבד את השפיות אבל הזיכרון השתפר פלאים..
חברים הפכו להיות אויבים בין רגע ואויבים.. הרגו אחד את השני והם היו מאוד יצירתיים בעניין הזה.
לג'ון היה כוח אוויר, הוא יכול לעשות את כל מה שאוויר יכול לעשות ואולי אפילו יותר.
לאבא שלי היה כוח... מיוחד. הוא יכל לגרום לאנשים לחשוב מה שהוא רוצה וככה הוא שלט בכפר שלנו.
אני אפילו לא רוצה לחשוב על מה שהוא עשה להם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-9 חודשים ביקורת בונה RabbitsAreHere
הרעיון יצירתי אבל הוא לא מועבר בצורה טובה. הדמויות שלך מסקרנות, אבל את לא נותנת לנו אינפורמציה עליהן. ברור שאת מחוברת מאוד לסיפור, אבל את שוכחת להעביר את החיבור הזה לקורא.
1. מה שלא כתוב - לא קיים. תציגי את הדמויות שלך בעדינות, תתני לנו רמזים לאישיות שלהם ולקשר ביניהן. בקטע הזה את זורקת אותנו לתוך דו-שיח כנראה מאוד טעון, אבל הקורא לא יכול להרגיש דבר כי הוא לא מכיר את הנפשות הפועלות ואת הרקע שלהן.
2. אין ספק שיש לך דמיון מאוד פורה, אבל התמונות שלך בראש לא מועברות כמו שצריך למי שקורא את הסיפור. לספר לנו על בתים חרוכים ועל שלדים, בצורה כל כך נונשלנטית וקרה לא נותן לקורא לשקוע בדרמטיות ובטרגדיה שיש מאחורי הדימויים. אל תתארי אובייקטים, תתארי איך האובייקטים נתפשים, איך הם נראים, נשמעים, מריחים. כל זה נותן לקורא את התחושה [שאת בטח מכירה] שהוא נשאב לתוך הסיפור.
הנה דוגמה "מאחורי, הבתים היו ערימות של עפר וגחלים קטנים ובוערים, ריח של פיח כיסה את האזור ועיניי עוד שרפו מהעשן. " - נותן תחושה יותר מציאותית של ההתרחשות.
3. הקטע האחרון. עולמות פנטסטיים זה משהו שמאוד כיף לקרוא עליהם, אבל גם את זה צריך לעשות בעדינות. את זורקת על הקורא בבת אחת המון מידע. זה לא נקרא כמו תיאור של מאורעות היסטוריים אפיים, אלא יותר כמו תקציר לתייר. הדברים שאת מתארת עם הרי אסון ועם השלכות היסטוריות חסרות תקדים - תתארי אותם ככה. למרות שזה מאוד נוח שהאקספוזיציה נכתבת מהר ואפשר להגיע ישירות ל"עניין", הרקע של הסיפור הוא זה שגורם לנו להתעניין בו. אם את מחפפת את הסיפור על ההיסטוריה של העולם שלך כאילו הוא לא מעניין, הקורא לא יתעניין בו.
אני מקווה שאת יודעת לקבל ביקורת ולהבין שהכל נכתב ברוח טובה :] הסיפור שלך יכול להיות מבריק ומעניין, אבל הוא צריך עוד ליטוש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-9 חודשים תודה רבה:) זאבה~
אני העלה את הפרק עוד פעם אחרי ליטוש ותודה על התגובה הבונה, זה יעזור לי בהמשך!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
