בין עלי השלכת,
ובין פריחת האביב.
שמרתי טיפת גשם,
מחורף ישן ומסתורי.
מהחורף הזה,
אני לא זוכרת כמעט דבר.
מלבד טיפת המים,
שלעולם לא התייבשה.
העונות חולפות,
והנה בא חורף נוסף.
אך גם הפעם איני זוכרת דבר.
האם זה בגלל שהגשם הוא דמעות?
העננים הם כעס? וקור הוא קרבות?
אם כל זה נכון,
באמת לא כדאי.
לזכור את החורף,
המסתורי,
עד בלי די.