פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 394 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים מתנה אבודה מלאכית
"אז את תבואי למסיבה?" שאלה אותי חברתי הטובה נוי "ברור שאני אבוא!" עניתי לה (בכל זאת החברה הכי טובה שלי..),
קודם כל שיהיה ברור אני שונאת מסיבות!!! הסכמתי לבוא רק בגלל שזאת החברה הכי טובה שלי וגם בגלל שזאת מסיבת תחפושות. "יופי אני שמחה שאת באה!" נוי התלהבה מאוד כי זאת היתה המסיבה הראשונה שהיא עושה מאז שהיא הגיעה לבית הספר בתחילת השנה, "אל תשכחי להביא מתנה!" הזכירה לי. "מתנה...?" חשבתי, "ברור ברור שאני אביא מתנה!, מתי המסיבה?" שאלתי בחשש, "היום בשעה ארבע!, אל תשכחי!". אני לא מאמינה ששכחתי לקנות מתנה!!!!! ועכשיו השעה שלוש!!
איך אני אספיק לקנות מתנה?? הקניון מאוד רחוק מהבית שלי! רגע.. רגע אחד! יש לי מתנה בבית! מתנה שהורים שלי קנו לבת דודה שלי! אבל יום ההולדת שלה היה מזמן פשוט שחכנו לקחת את המתנה איתנו. והיא ונוי באותו גיל! אז המתנה תתאים גם לנוי! פתרון מושלם!!
כאשר הגעתי למסיבה הנחתי בפינה את המתנה והלכתי לסלון הגדול, היה ממש כיף ולגמרי שחכתי מהמתנה..
כאשר נשארה רק עוד חצי שעה עד סוף המסיבה נוי בקשה מכולנו לשבת במעגל גדול כדאי שהיא תפתח את המתנות ותקרא את כל הברכות!
אני קוויתי בכל ליבי שתאהב את המתנה שלי. וכך היא עברה מילד לילד שהקריא לה את הברכה שלו והיא פתחה את המתנה. אני הייתי האחרונה וכאשר הקראתי לנוי את הברכה (המאוד מאוד מושקעת) שכתבתי לה היא לקחה את המתנה האחרונה שנשארה ופתחה את האריזה. למה שקרה אחר כך לא ציפיתי,
כאשר היא פתחה את העטיפה הצבעונית הופתעתי מאוד לדעת שזאת בכלל לא היתה מתנה לבת זאת היתה מתנה לבן זה היה ה-רובוט צעצוע הכי משוכלל שיצא לא מזמן בארצות הברית! ופתאום נזכרתי דוד שלי הנרי גר בארצות הברית והוא שלח לנו את הרובוט הזה ליום ההולדת של אח שלי! ובגלל זה אבא ואמא אמרו לי לא לגעת ולא לגלות ואני גם זאת שהצעתי לשים אותו גבוה גבוה בארון שלי..
כל הבנים התלהבו מאוד וחטפו מנוי את הרובוט וגם הבנות התרשמו ממנו קצת לכן הם כולם יצאו החוצה לגינה כדאי לנסות אותו ולראות איך הוא עובד.
רק נוי ואני נשארנו בסלון הגדול, הרגשתי כל כך אשמה שפרצתי בבכי כאשר נוי ראתה שאני בוכה היא ישר נגשה אלי ושאלה אותי: "מה קרה?" "כאילו שאת לא יודעת.." עניתי לה חלושות. אבל במקום לכעוס אלי שהרסתי לה הכל היא פשוט פרצה בצחוק. אני הייתי כל כך המומה שפשוט עמדתי שם בפה פעור. לאחר כמה דקות שנוי כבר היתה מקופלת מרוב צחוק היא נרגעה מעט וספרה לי:"אני ממש ממש ממש לא כועסת עליך! ממש לא אכפת לי שהבאת לי איזה רובוט ולא איזה מתנה אחרת! ואני אגיד לך גם למה! בגלל שאני חייבת לך כל כך הרבה שכבר פשוט לא אכפת לי! את עזרת לי מאוד מאוד בימים הראשונים שלי בבית הספר שלכם! את היית החברה היחידה שלי ואת זאת שעזרת לי להשיג את הכיתה בחומר! אני הכי שמחה בעולם שאת חברה שלי וכבר לא אכפת לי מה הבאת לי בתור מתנה! גם אם תביאי לי מחק! מחק!! אני אהיה מאושרת!" וכך זכיתי לחברת אמת! בלב ובנפש..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 11 שנים ו-10 חודשים היי שנונה! את יודעת מי אני :P מישהי עם כנפיים-מע''ך
הסיפור ממש יפה ונחמד!
לדעתי יש אפשרות להמשך לסיפור-
מה אם אמא ואבא שלה? הרובוט לא אמור להיות מארצות הברית? היא תבקש שהדוד ישלח עוד אחד?
אבל עדיין, זה סיפור ממש יפה!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
