כותנת המשוגעים שעל גופה של אליס לא הותירה בה שלווה, חלומתיה היו מוזרים אף יותר.
היא שוב שם, בארץ הפלאות. בטוחה בעצמה וצועדת בין השבילים.
היא שוב רואה את ראשו של חתול הצ'יישר נכרת, גופו קורס.
הכובען המטורף, גם הוא מופיע בחלומתיה, אבל לבוש שונה משמסופר בספרו של לואיס קרול,
שערו של הכובען קצר וכובע מתכת מעוטר על ראשו, אליס נאנחת בדממה.
ואז החלום המוזר מתחלף ונהפך לסיוט, אליס עומדת על רחבת השחמט של מלכת הלבבות.
קפואה, כמו חייל שחמט דומם. היד של מלכת הלבבות באה אליה אך רגע לפני, אליס מתעוררת מהקפאון וחותכת את אצבעותיה של המלכה.
אליס רצה, רצה ולא עוצרת, חייליה הקלפים של מלכת הלבבות מקיפים אותה, ואליס מתעוררת בבהלה.
היא מתקפלת ובוכה בכי מר, "אליס!"היא שומעת קול מוכר. "אליס!"
היא מסתובבת ורואה את הארנב, "הארנב המאחר התגעגעתי אליך!"היא צוהלת.
הארנב הלבן מתקרב אליה ומשחרר אותה מכותנת המשוגעים. "בואי, נשחרר אותך מפה הזמן שלנו קצר."הארנב הלבן אומר, אליס מהנהנת והולכת אחריו לתוך הרפתקה נוספת בארץ הפלאות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
