מחזוריות / The Wolf
עת השמש גוועת אט
צובעת שמיים בדם
עת רקיע מאפיל והולך
וברקים צרובים ברקיע
עת הימים מאפירים והולכים
והגשמים מרווים את הרחובות
עת הלבנה הולכת וגדלה
והכוכבים נבלעים בעבים
אז נגלה מקום מיסתורי
בין האין לאבדון
באמצע שום מקום
בין הרי הייאוש
ואגמי התקווה
אחרי ישימון הכאב
ויערות האופל
מקום קסום ואפל
בו גר זאב עתיק
וביום הנכון בשנה
עולה הוא בשיא האפלה
אל הרי הייאוש
ומפנה ראשו אל לבנה אדומה
אוזניו מתחדדות
פיו נפער
יללתו נשמעת למרחק
מלאת תוגה ויגון
על אהבה אבודה
וכשהיום בשנה חולף
יורד הוא מהרי הייאוש
שב אל מקומו הנודע
בין האין לאבדון
באמצע שומקום
בין הרי הייאוש
ואגמי התקווה
אחרי ישימון הכאב
ויערות האופל
ושם הוא ממתין
ליום המתאים בשנה הבאה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה