בבית העזוב,
בעמק אפוף עננות עשן,
זרוק לו בפינה
ספר חבוט כריכה,
ואותיותיו הזהובות -דהויות
מספרות היו היה-
היו היו פעם
מילים נוצצות של שמחה,
של חיים,
שלובות במחרוזת של תווים נפלאים
שבמחי יד מלטפת-
פרחו ונשאו באוויר
לעולם מקביל של מציאות
מותירים את הדפים מוכתמים
בזוהר הימים ההם
ובתקוות הימים האלו-
כתם פז
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה