לידיה התיישבה בכבדות על כיסא המנהלים שבמשרד שלה. היא הביטה בלאות בקופסת קרטון גדולה שנחה על השולחן. השולחן עצמו היה כבר ריק לגמרי, קופסא לעטי כתיבה ומשקולת נייר מעוצבת בדמות מלכת סאדו אוחזת בשוט. היא שיחקה בידה עם משקולת הנייר, ולבסוף השליכה אותה לתוך קופסת הקרטון. לפתע בוריס נכנס אל המשרד. הוא דחף את העגלה ועליה העוגה הגדולה, עטופה ברצועות מסקנטייפ וסיכות ביטחון. "עדיף כבר לחזור לרוסיה. באימא שלי." אמר לה ויצא מהמשרד.
לידיה נעמדה והתקרבה אל העוגה. לפתע הועף כיסוי העוגה, וירון ותמי יצאו ממנה יחד.
"יופי. באת לפזר לי מלח על הפצעים?" שאלה לידיה את תמי.
"אימא אני מצטערת." ענתה תמי. "לא הייתי צריכה להתעלל בך ככה."
"לא נורא מותק. כנראה שזה מה שמגיע לי אחרי מה שהשקעתי בך כל השנים."
"לא אימא," אמרה תמי בעיניים אדומות ורטובות, "באתי להגיד לך שאני נשארת בארץ."
לידיה השתתקה. היא הביטה בתמי, ואז בירון, ושוב בתמי. "את רוצה להרוג אותי? בואי, קחי שוט," קראה לידיה בהיסטריה, והוציאה שוט עור גדול מתוך קופסת הקרטון, "ותצליפי בי על המקום!"
"אימא אני רצינית. אני נשארת."
לידיה החלה לזרוח מאושר. "הו תמי!" הן התחבקו.
תמי כחכחה בגרונה. "ו... אימא... רציתי להגיד לך עוד משהו. אני וירון... אני חושבת שאני אוהבת אותו." היא העבירה את אצבעה על חזהו של ירון. הוא הביט בה בערגה. "באמת?" שאל. היא הנהנה בתשובה. "הייתי שלך כבר בפעם הראשונה שהתבכיינת ואמרת סליחה." ירון כרך את זרועותיו סביב מותניה, והיא חיבקה אותו סביב החזה, והם התנשקו.
לידיה הביטה בשניים וקרנה מרוב אושר. "טוב טוב חמודים", אמרה, "תמשיכו את זה אחר כך. חמודה," היא פנתה לתמי, "תחכי לי בחוץ. טוב? אימא וירון צריכים לדבר עכשיו על עבודה." תמי הנהנה ויצאה מהמשרד. לידיה סגרה אחריה את הדלת.
"אני מאוד מתרשמת ממך," אמרה. "לא ידעתי איזה נכס יש לי בידיים."
"אני שמח לשמוע... עשיתי מה שאני יכול..." אמר ויצא מהעוגה, פנה לצאת מהמשרד.
"לא כל כך מהר..." היא עצרה אותו עם יד על החזה. "אני ואתה," אמרה בשקט וליטפה את השוט שבידה, "יש לנו חשבון לא סגור..."
"אה.. לידיה.. זה לא היה... אל תביני לא נכון..."
"אני מבינה הכול, תאמין לי..." וסימנה לו עם האצבע להסתובב.
*
בינתיים, מחוץ למשרד, תמי עמדה בגבה אל הקיר, חייכה לעוברים ושבים באושר. לפתע נשמעה צרחה רמה מתוך המשרד, צרחה בקולו של ירון. תמי צחקה לעצמה. "אימא שלי... אני מתה עליה..."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
