פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 1009 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ערב נשים - סיפור חדש בהמשכים - פרק 1 שומר היערות
הי לכולם.
התחלתי סיפור חדש.
מקווה שתאהבו.
אשמח לתגובות.
זו הייתה שעת לילה מאוחרת, ומועדון הלילה לנשים בלבד "ליידי נייט" היה עמוס. המקום היה חשוך לחלוטין, מלבד אורות הבמה החזקים והמסנוורים, שהאירו את הבמה. שלושה חשפנים מסוקסים סיימו זה עתה הופעה שכללה תלבושות קאובוייס וסוסי עץ, וכעת התפנתה. מוסיקת תופים בישרה על חלקו השני של המופע.
"גבירותיי!" קרא הכרוז בקול חגיגי. "קבלו את מסמר הערב שלכן, קבלו את ירון הבריון!"
מחיאות כפיים, שריקות וקירות שמחה נשיות מלאו את חלל המועדון. אל הבמה עלה גבר שרירי ביותר, ממושקף, בן עשרים וחמש לערך, גופו חלק ומבריק. הוא לבש מכנסי ג'ינס וחולצה פלנל פשוטה, שנקרעו ממנו במהירות, ונותר עם תחתון בלבד. בחלקו האחורי של המועדון, מעבר ליער הנשים המצווחות, ישבה לידיה באפלה. חליפתה השחורה הבליעה אותה בחושך, ורק הבהוב הסיגריה שעישנה חשף את מיקומה. בתום ההופעה, כשהאספסוף הנשי התפזר וירון ירד מהבמה, היא סימנה לו לגשת אליה באצבעה. השניים נכנסו אל המשרד שבפאתי המועדון.
לידיה התיישבה על כיסא המנהלים הגדול והמרופד. ירון בא להתיישב על הכיסא ממולו. "מישהו נתן לך אישור לשבת?" הוא קפא על מקומו וחזר ונעמד. "סליחה."
לידיה המשיכה לעשן, מביטה בו. הוא פנה לרגע אל הדלת. "אני אלך בינתיים להתלבש.."
"מישהו נתן לך אישור להתלבש?" היא הצליפה בדבריה. ירון קפא על מקומו ופשוט עמד מולה, בוהה ברצפה. הוא לא ידע מה לעשות עם הידיים. אם היו לו מכנסיים היה בוודאי מכניס אותן לכיסים.
לבסוף לידיה סיימה לעשן, ומעכה את הבדל במאפרה שמולה.
"אתה יודע," אמרה, "יש לי בת. תמי. היא כל עולמי, הילדה הזאת. היא בגיל שלך... בן כמה אתה?"
"עשרים וחמש."
"היא עשרים ואחת."
"או קי."
הם שתקו לרגע. לידיה בהתה בו. "בכל אופן," המשיכה, "תמי השתחררה עכשיו מהצבא. היא בחורה יפה, מוכשרת, יכולה לעשות מה שבא לה. ללמוד, לעבוד, אני בטוחה שהיא יכולה להיות דוגמנית, אולי דיילת. ויש לה שכל... היא יכולה ללמוד הכול – משפטים רפואה, היי טק..."
שוב שתיקה. ירון הרגיש לא בנוח. "נשמעת מאוד מוכשרת."
לידיה הביטה בו, ירון חשב שבמעט סלידה. "בכל אופן," המשיכה, "לתמי יש איזו תכונה כזו, שהיא... רחמנית מדי. לא יודעת מאיפה קיבלה את זה. בטח לא ממני. תאמין, לי... אה... איך קוראים לך?"
"ירון."
"ירון. כן. תאמין לי ירון. כל החיים התעלמתי מהחתולים והכלבים שהיא הייתה מוצאת ברחוב ומביאה הביתה. כשבתיכון התחילה לצאת עם כל מיני בנים מסכנים כאלה, לוזרים כאלה, כל מיני פריקים מוסיקאים או חנונים עם חצ'קונים... כל מיני אפסים, כמוך."
"תודה."
"בבקשה. תמי נמשכת לכל דבר מסכן. ועכשיו, עכשיו היא עברה את הגבול. על הכול הבלגתי. אבל עכשיו היא באה לי ביציאה שגמרה אותי. היא רוצה, תקשיב טוב, לנסוע לאתיופיה ולהתנדב בבית יתומים."
"או קי."
"מה או קי?!"
"אה... לא או קי... לא או קי..."
"או קי הוא אומר לי... בית יתומים? באתיופיה? עכשיו? כשהיא הגיעה לשלב בחיים שהיא צריכה לבנות את עצמה? לדאוג לעצמה?" לידיה נענעה בראשה לאות שלילה. "זה לא יקרה. לא על גופתי המתה."
" טוב, מה את יכולה לעשות?... אם זה מה שהיא רוצה..."
"אני אגיד לך טוב מאוד מה אני הולכת לעשות. תמי רוצה לנסוע כי אין לה אף אחד בחיים כרגע. אין לה איזה... מסכן כזה... לוזר כזה... איזה אפס... כמוך... שהיא תרצה לטפל בו. אליך היא תימשך. היא תראה כמה אתה מסכן, ותרצה אותך. אתה הולך עוד היום... כן... אל תגיד לי לא..."
ירון נענע בראשו ללא הפסק. "לא לידיה. אני לא יכול לעזור לך בזה..."
"ירון, אתה אוהב את העבודה שלך?"
"אה... אוהב זאת מילה יחסית... אני אוהב את הכסף... כדי לממן את הלימודים..."
"יפה. אז אם אתה רוצה להמשיך לקבל כאן את הכסף שאתה אוהב, אתה עושה מה שאומרים לך. אתה תופיע בפניה עוד הלילה. חברות שלה אצלה עכשיו. אני אארגן לה הופעה פרטית. איפה בוריס? בוריס!"
אל החדר נכנס גבר רוסי גדול, פניו מלאות זיפים. הוא דחף עגלה, עליה הייתה מונחת עוגה עצומת ממדים. הוא הסיר מהעוגה מכסה. מבפנים היא הייתה חלולה.
"בוריס ייקח אותך לשם. תיכנס אל העוגה."
"אבל... לידיה... אני לא יכול! זה... זה נוגד את ערכי המקצוע..."
"לתוך העוגה! לתוך העוגה! ערכי המקצוע הוא אומר לי..."
"נוס תיכנס כבר, בלד!" צעק בוריס.
ירון נכנס לעוגה. הייתה לו ברירה?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים פרק ראשון חני
נשמע כמו פרק מסדרת טךוויזיה,אפשר ממש לדמיין את המקום ואת ירון שמצטייר בינתיים כנמושה בתחילת דרכו.
יפה:) ממשיכה הלאה
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 12 שנים ממש יפה. מוּמוּ
-
לפני 12 שנים תודה רבה. אני שמח לשמוע :-) מקווה שתאהבי את ההמשך שומר היערות (ל"ת)
-
-
לפני 12 שנים אהבתי את הרעיון !! מחכה להמשך :) Miaka (ל"ת)
-
לפני 12 שנים כפרה עלייך שומר היערות (ל"ת)
-
-
