הצורה הנכונה ביותר היא:"רוחו תנוח עלינו"
כי יש:
"נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב' ב טו)- נביא על נביא.
"ותנח עליהם הרוח" (במדבר יא כו)-נביא משה על אלדד ומידד.
"ונחה עליו רוח יי' "(ישעיה יא ב) .הקב"ה על מלך המשיח.
צורה לא מדוייקת:"רוחו תשרה עלינו" כי השראה מקורה בשכינה או ברוח הקודש ולא באנוש.
כי יש:
1.אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו, אלא שאין דורו ראוי לכך, נתנו עיניהם בהלל הזקן
2.יהושע שמש משה ושרתה עליו רוח הקודש,אלישע שמש אליהו ושרתה עליו רוח הקודש.
צורה שגויה:רוחו תנחת עלינו.
========================================================================================================
מקורות:
סוטה דף מ"ח ע"ב
דת"ר: משמתו חגי זכריה ומלאכי - נסתלקה רוח הקודש מישראל, ואע"פ כן היו משתמשים בבת קול,
שפעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריא ביריחו, נתנה עליהן בת קול מן השמים ואמרה: יש בכם אדם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו, אלא שאין דורו ראוי לכך, נתנו עיניהם בהלל הזקן,
וכשמת, הספידוהו: הי חסיד, הי עניו, תלמידו של עזרא
תלמוד בבלי מסכת שבת דף ל עמוד ב
ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר +מלכים ב' ג+ ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה א
ר' עקיבא אומר לאמר צא ואמור להם שבזכותם הוא מדבר עמי שכל שלשים ושמונה שנה שהיה כועס על ישראל לא היה מדבר עמו שנא' ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה וידבר ה' אלי לאמר (דברים ב טז - יז). אמר ר' שמעון בן עזאי איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו. ולא עם משה בלבד היה מדבר בזכות ישראל אלא עם הנביאים כולם לא דבר אלא בזכות ישראל שנאמר ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם וכתיב ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יי' וגו' (יחזקאל ג טו - טז) וכתיב ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יי' אל ירמיהו וגו' (ירמיה מב ז). וכן אתה מוצא בברוך בן נריה שהיה מתרעם לפני המקום אמרת אוי נא לי כי יסף יי' יגון על מכאובי (שם /ירמיה/ מה ג) מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים. . אל יהושע שמש משה ושרתה עליו רוח הקודש אלישע שמש אליהו ושרתה עליו רוח הקודש מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים. יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי וגו' ואין מנוחה אלא נבואה שנאמר ותנח עליהם הרוח (במדבר יא כו) ואומר נחה רוח אליהו על אלישע (מלכים ב' ב טו) ואומר ונחה עליו רוח יי' (ישעיה יא ב) בא וראה מה המקום משיבו כה תאמר אליו כה אמר ה' הנה אשר בניתי אני הורס וגומר ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש ואין גדולות אלא נבואה שנאמר ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע (מלכים ב' ח ד) ואו' קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות לא ידעתם (ירמיה לג ג) אמר ברוך בן נריה אם אין כרם אין סייג אם אין צאן אין רועה מפני מה כי הנני מביא רעה אל כל בשר וגו' ונתתי לך את נפשך לשלל אל המקום אשר תלך שם (שם /ירמיה/ מה ה). הא בכל מקום אתה מוצא שאין הנביאים מתנבאים אלא בזכותן של ישראל.
אליהו רבה (איש שלום) פרשה י
מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו
הרבה אהבה
דן-1
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה