"אלוהים, זה אמיתי? הוא לוקח אותי הביתה" עמצתי את עיני כדי לבדוק שאני לא חולמת.
כן כן תקלטי זה הוא. נער קצת גדול ממני, בחור יפה וסוחף, הרבה יותר חתיך, הלוואי שהוא היה החבר שלי, בחור מסתורי.
צבטתי את עצמי כדי לראות שאני לא חולמת, הלוואי אלוהים שזה לר יגמר, שימשיך לקחת אותי לדרך ארוכה .
ואז אני נזכרת, איך זה יכול להיות שדיברנו לפני כמה חודשים והתנתקנו בגלל שהוא אמר שהוא לא מעוניין בי.
איך שהוא אמר לי זאת, בכיתי , כי מה הוא לא מוצא בי?
לא העזתי להתקרב אליו, אפילו פחדתי להגיד לו מה אני רוצה ממנו, כי ידעתי שאם אגיד לו שאני מרגישה כלפיו הוא יתפוס ממני מרחק.
בדרך כשהבחור אסף אותי הביתה, רציתי שזה ימשך לנצח, שיקח אותי אליו להיות חלק מחייו.
ואני מודה..
אני מקנאה בכל האנשים שנמצאים מסביבו.
לו הוא היה יודע...
אני בתוכי לנצח עד יום מותי, אחכה לך... כשתרצה אותי אני אבוא.
לו היה יודע?...
שאני באמת רוצה אותך.
רוצה ללכת אחריך עד הסוף.
באותו רגע הסתפקתי לראותך...
ואמרתי לעצמי:... אם תהיה לך בחורה והיא לא אני... בכל זאת, אחכה לך
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
