בכל פעם שאני נכנס לכלוב אני מרגיש את הצמרמורת הזו במורד הגב. התחושה המרגשת הזו שהנה אני הולך לכבוש יעד נוסף, להוכיח את הגבריות שלי בפני כולם. הפרקליט שמתייצב מולי לא נראה מי יודע מה, שרירי אמנם, אבל איטי מאוד, ואני שובר לו את המפרקת בלי להניד עפעף.
אחרי הקרב יש את אותו טקס קבוע – הלקוח שלי מודה לי במבט מלא יראה, כמה פלאשים של מצלמות, ראיון לעיתון כזה או אחר. אבל בדיוק כשאני מתלבש ניגשת אלי אחת, בדואית, מספרת שביטוח לאומי הפסיק לה את הקצבה והיא רוצה לתבוע. יאללה למה לא, אני אומר, לדפוק עוד עו"ד מביטוח לאומי.
ותוך יום אני שוב נכנס לכלוב, מוכן לפרק איזה עו"ד צעיר ופעור שביטוח לאומי מעסיק בפרוטות. במקום אחד כזה נכנסת לשם בחורה בדואית. כשהיא מחייכת אלי אני נזכר – זה היה קרב משמורת על הילדים, ואני דחפתי את האף של העו"ד שלה לתוך הפרצוף, וככה בעלה זכה בכל השמינייה שלהם. אז מסתבר שהיא למדה משפטים. אני לא רגיל להילחם בבחורות אבל אין חוקים בכלוב.
מסתבר שגם היא שיננה את המשפט הזה, כי ברגע שנשמע הגונג היא שולפת מהחליפה השחורה שלה שוט ארוך ומנפנפת בו, ותוך שנייה אני מגלה שידיי כבולות לסורגי הכלוב. "בערבית קוראים לזה אינתיקם, יענו, נקמה," היא לוחשת לי לאוזן, ואז מביאה לי כזו בעיטה לביצים, וכל החדר נהיה חשוך.
עכשיו אני שוכב במיטת אשפוז בבית חולים. כנראה שכבר לא יהיו לי ילדים. אני מסתכל בעוגמה בסמארטפון ורואה איך כל הלקוחות הקבועים שלי פורשים ומחפשים עו"ד אחר. אני מרים את המבט ורואה את הלקוחה האחרונה שלי, הבדואית, עומדת לצדי. "זו הייתה אחותי. היא תכננה את הכול ככה שייצא לה לדפוק אותך."
"מברוק. אני שמח בשבילה."
"מה... המצב שלך... שם?"
"יכול להיות יותר טוב."
היא אומרת שהיא מצטערת. אני לא מאמין לה. וגם אם כן – מה זה משנה?
"בזכות אחותך אין לך הבטחת הכנסה."
"לא הייתי צריכה את זה. הפסקתי לעבוד רק בשביל התרגיל שעשינו לך. עכשיו אני מוצאת עבודה חדשה. הבוס שם ממש מגעיל."
"משתתף בצערך."
"אם אני אגיד שהוא מטריד אותי, מינית, זה יגיע לבית משפט?"
"סביר להניח."
"תייצג אותי?"
נו, הייתה לי ברירה? הלקוחה היחידה שנשארה לי. וחוץ מזה, אין כמו עבודה כדי לשקם את עצמך. שבוע לאחר מכן ואני לופת באחיזת חנק את העו"ד של הבוס, ורואה בזווית העין את הבחורה מביטה בי בחיוך. אני מחזיר לה חיוך והיא קורצת לעברי. משהו מתעורר בי, כנראה שלא הכול הלך. אני משלים את החניקה וכשהוא קורס אני יוצא אליה עם חיוך רחב.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
