למחוורת חילקו את המבחנים בשיעור האחרון, קיבלתי 10 לא ידעתי איפה להחביא את המבחן
אז דחפתי אותו לתיק עמוק כדי שאף אחד לא יראה והלכתי הביתה. בדיוק כשבאתי לצאת כרמן עברה לידי ודחפה לי פתק לכיס, אומנם רציתי לקרוא אבל הילי לחשה לי באוזן תיקרא אותו בבית(מעניין איך היא ידעה שהביאו לי פתק בכלל?)
אני בנאדם מאוד סקרן לכן טסתי הביתה כדי לקרוא מה כתוב, כשהגעתי הביתה זרקתי את התיק לצד, עליתי למעלה כולי מזיע, נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת, פתחתי את הפתק והתחלתי לקרוא,
כך היה כתוב בפתק:
"דניאל שלום
בוא בהפסקה ללוקר מספר:148,דחוף!"
'מה הם רוצות מימני' חשבתי
'ומה מסמלת המלה דחוף' שאלתי את עצמי, כול השאלות האלה עש אותי עייף, הצצתי דרך החלון והופתעתי מה שראיתי דרך החלון היה חושך 'טוב אלך לישון' חשבתי ונכנסתי למיטה אבל לא יכולתי להירדם. היו לי יומיים מוזרים מאוד
קודם הגופה ואז הפתק ועכשיו בוקר שמגיע בצהריים ואם אני לא טועה שמעתי גם אנחות, למרות שאני בטוח שאלה תעתועי מוח. למחוורת כבר שכחתי מהגופה לגמרי, אבל לא שכחתי את הפתק ובהפסקה טסתי כמו חץ מקשת
ללוקר מספר:148 כשהגעתי ראיתי את השרת, הילי וכרמן
הרגשתי ששלושתם מסתירים מימני משהו "בוקר טוב דני סוף סוף הגעת" אמרה הילי "מה את רוצה, לפני בדיוק 3 ד"ק היה
צלצול" "טוב בפעם הבאה הוא לא יאחר" אמר השרת "מה זאת אומרת בפעם הבאה" שאלתי "בוא" אמרה כרמן,
"מסוכן פה" אמר השרת ולקח אותי לחדר שרת. ישר כשהגענו ראיתי שהשרת מוריד בגדים, ופתאום קלטתי שזה לא שרת זה ילד, בערך בגילי. "תכיר זה מייק" אמרה הילי "וגם הוא קיבל 10 במיבחן"
הוסיפה כרמן (בפעם הראשונה)
"גם אני קיבלתי 10" אמרה הילי
"וגם אני" אמרה כרמן.
"אתם לא לוקחים את זה קשה מידי " אמרתי "לא בדיוק בוא רגע" אמר מייק ולחץ על קופסא
ופתאום האדמה נפתחה וירדנו במין מעלית ענקית "ואוו " צעקתי "מה אתה צועק יגלו אותנו"
אמרה כרמן בלחש. כשהגענו למתה ראיתי מקום ענק עם מלא טלוויזיות ושלא נדבר על הנשקים שהיו שם. בקיצור כל מה שחלמת עליו "המבחן לא היה סתם מבחן המבחן הזה קולט מי מתאים להילחם בחייזרים"
תגובות!!!!
אז דחפתי אותו לתיק עמוק כדי שאף אחד לא יראה והלכתי הביתה. בדיוק כשבאתי לצאת כרמן עברה לידי ודחפה לי פתק לכיס, אומנם רציתי לקרוא אבל הילי לחשה לי באוזן תיקרא אותו בבית(מעניין איך היא ידעה שהביאו לי פתק בכלל?)
אני בנאדם מאוד סקרן לכן טסתי הביתה כדי לקרוא מה כתוב, כשהגעתי הביתה זרקתי את התיק לצד, עליתי למעלה כולי מזיע, נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת, פתחתי את הפתק והתחלתי לקרוא,
כך היה כתוב בפתק:
"דניאל שלום
בוא בהפסקה ללוקר מספר:148,דחוף!"
'מה הם רוצות מימני' חשבתי
'ומה מסמלת המלה דחוף' שאלתי את עצמי, כול השאלות האלה עש אותי עייף, הצצתי דרך החלון והופתעתי מה שראיתי דרך החלון היה חושך 'טוב אלך לישון' חשבתי ונכנסתי למיטה אבל לא יכולתי להירדם. היו לי יומיים מוזרים מאוד
קודם הגופה ואז הפתק ועכשיו בוקר שמגיע בצהריים ואם אני לא טועה שמעתי גם אנחות, למרות שאני בטוח שאלה תעתועי מוח. למחוורת כבר שכחתי מהגופה לגמרי, אבל לא שכחתי את הפתק ובהפסקה טסתי כמו חץ מקשת
ללוקר מספר:148 כשהגעתי ראיתי את השרת, הילי וכרמן
הרגשתי ששלושתם מסתירים מימני משהו "בוקר טוב דני סוף סוף הגעת" אמרה הילי "מה את רוצה, לפני בדיוק 3 ד"ק היה
צלצול" "טוב בפעם הבאה הוא לא יאחר" אמר השרת "מה זאת אומרת בפעם הבאה" שאלתי "בוא" אמרה כרמן,
"מסוכן פה" אמר השרת ולקח אותי לחדר שרת. ישר כשהגענו ראיתי שהשרת מוריד בגדים, ופתאום קלטתי שזה לא שרת זה ילד, בערך בגילי. "תכיר זה מייק" אמרה הילי "וגם הוא קיבל 10 במיבחן"
הוסיפה כרמן (בפעם הראשונה)
"גם אני קיבלתי 10" אמרה הילי
"וגם אני" אמרה כרמן.
"אתם לא לוקחים את זה קשה מידי " אמרתי "לא בדיוק בוא רגע" אמר מייק ולחץ על קופסא
ופתאום האדמה נפתחה וירדנו במין מעלית ענקית "ואוו " צעקתי "מה אתה צועק יגלו אותנו"
אמרה כרמן בלחש. כשהגענו למתה ראיתי מקום ענק עם מלא טלוויזיות ושלא נדבר על הנשקים שהיו שם. בקיצור כל מה שחלמת עליו "המבחן לא היה סתם מבחן המבחן הזה קולט מי מתאים להילחם בחייזרים"
תגובות!!!!