ראשית דבר:
"אנחנו אמורים לאסוף את נאבין בשמונה.אנחנו נאחר."
"יש לנו עוד המון זמן-לפחות חצי שעה חמש עשרה דקות זה לא חצי שעה."
" אני חושבת שאבא פשוט חי לו ביקום מקביל. שהזמן זז בו לאט יותר."
" הוא באמת מתנהג ככה."
"אני בטוח שלנאבין לא היה אכפת לשחק במשחקי וידאו עוד כמה דקות,מותק.
"אבא אני משחקת משחק אחד כשנגיע לשם,בסדר?"
"המ-הממ"
"שבי במקום, אמילי."
" יופי, מגניב."
"דייוויד,כבר מאוחר.אנחנו נגיע הביתה אחרי אחת עשרה."
"את צןדקת,את צודקת."
"שמעת, אימלי? נצטרך לדחות את המשחק שלנו לפעם הבאה."
"אוווף דייוויד-"
"אני רואה אותו. הוא לא שם לב שהאורות שלו מסנברים."
"אני לא מאמין. צפירררה!
"דייוויד! תיזהר!
"תחזיקו חזק!
קראק! בום! קראנק! קררר! קרראק!
"קרן, את בסדר?
"נפצעתי באף. אמילי, מה עם אמילי?"
"אמילי!"
" אני בסדר, אבא."
" טוב אני רוצה שתצאי החוצה ותבואי מקדימה.יופי תמשיכי להתקדם.תתרחקי מהמכונית, אמילי.",
" קרן, עכשיו את."
"בואי אימא."
"אחחח!"
"אבא! תן לי את היד שלך!"
"אמילי אני לא יכול הרגלים שלי תקועות מתחת ללוח השעונים."
מרררראאאק
"אבא תן לי את היד שלך בבקשה."
"אמילי את תצתרכי עזרה"
"אימא אבא תקוע"
"דייוויד אתה חייב לצאת משם מיד"
"קרן הרגלים שלי תקועות אנחנו צריכים מישהו שיחלץ אותי מכאן תקראו לעזרה"
"דייוויד אין מספיק זמן" קרראאק! "המכונית תכף תיפול תן לי את היד שלך."
"אחח אני לא יכול לזוז אני לא מצליח קרן"
"אתה חייב לנסות" קרראק! "אאחח" קרראאק! "לא קרן תעזבי לי את היד"
"דייוויד"
"את צריכה לשמור על אמילי תעזבי את היד"
"אימא אבא צאו משם"
סוף ההקדמה.
הקמע , נכתב ע"י הדודן שלי בן ה9
(באטמן והג'וקר המעצבן)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
