("שחורה" היא חתולה לבנה עם שלושה כתמים שחורים, היא עצלנית, ישנונית , אוהבת לרבוץ, להתגרד ולחשוב מחשבות חשובות בעיניים עצומות.
"אימה" הוא חברה הטוב של שחורה, עכברון קטן, אפור, אובססיבי, תזזיתי וסקרן בצורה כמעט חולנית. הוא כל הזמן שואל (את עצמו ואת שחורה המסכנה) שאלות בלי תשובה, חוקר את כל מה שמסביבו, בקיצור הוא עוכר שלווה באופן כללי.
וכמובן ששניהם אוהבים זה את זה מאוד מאוד.)
שחורה ואימה מחפשים את הסתיו
"ראיתי את הנחניאלי הסתיו הגיע!" הריע אימה
"חם בחוץ, לא יכול להיות שעכשיו סתיו!" אמרה שחורה.
"תצאי החוצה ותראי..."
"אבל חם לי."
"אלי תהיי כזאת עצלנית." אמר אימה וקפץ לשחורה על האף.
"בסדר, בסדר אני באה..." נכנעה שחורה.
"אבל אני אומרת לך שלא נמצא שום סתיו."
"סתיו, סתיו..." צעק אימה
הסתיו לא ענה.
"סתיו בא הנה מיד!" צעקה שחורה.
אבל הסתיו לא הופיע.
הם חיטטו בין עלי שלכת.
הם בדקו מאחורי מחסן הכלים.
הם אפילו טיפסו ביחד על עץ הלימון הזקן
והשקיפו על השדה הקטן מאחורי הבית.
אבל הסתיו פשוט לא היה שם.
"אני נשבע לך שהוא היה פה." אמר אימה וגירד את מצחו במבוכה.
"נו אז איפה הוא?" שאלה שחורה, "אם יש סתיו יופע נא מייד."
אולי הוא נרדם מתחת לשמיכה?
אולי הוא רוקד סביב עץ ועננים?
אולי הוא מתחבק עם קיץ,
שיצא בדיוק עכשיו למסע לארץ רחוקה?
עייפים וקצת מלוכלכים שחורה ואימה רבצו בסל
והסתכלו מהחלון על הכוכבים,
ששכבו להם בשלווה על הכרית הגדולה של השמיים.
"הפחדת אותו עם כל הצעקות שלך." האשים אימה,
"בפעם הבאה תהיי יותר בשקט."
"אמרתי לך מהתחלה שלא נמצא אותו." ימימה שחורה.
" אבל לפעמים זה יותר כיף לחפש מאשר למצוא."
אמר אימה בשקט, ואז הוא לחש, "סתיו, סתיו..." וכמעט נרדם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
