עולם תחרה -שיר לאדם
בעולם בלי משמעות אתה טובע,
בעולם תחרה פשוט,
נופל וקם, עולה, קורע
את כל מה שנשאר קבוע...
רגע למעלה ורגע יש חור,
בעולם תחרה עדין,
שנקרע ונוצר מחוד הכישור,
שביד ומחשבת נקבע לו הדין.
במשמעות של רגע, בהבנה של שנייה,
נופל ועולה, מתנוענע כאונייה
הנשברת על גלים,
כמו בעולם תחרה...
בני האדם הם יצירים ויוצרים
ובידם הכח לשנות את הבד,
לקרוע בקלות או לתפור בקשיים,
בדיוק כמו בעולם תחרה.
אתה היד התופרת וגם הבד,
אתה קורע ומשחית, עולה ויוצר,
בתובנה שלך אתה האחד,
ומצידו של אחר אתה... האחר.
בעולם תחרה שנקבע על ידיך
וגם בידי אחרים,
בעולם שנהרס וקם בן רגע,
עם כל שינוי של החיים.
חפירות שהרגשתי שאני חייבת להוסיף, לצערי. מי שיכול לענות על השאלות שלי - התגובות כאן למטה מחכות לתשובותייך.
אנחנו כל כך פעוטים, אנו רק שביב, חוט חיים אחד מתוך מערכת שלמה, ובכל זאת אנו בטוחים שרק אנחנו פה, שאנחנו אנחנו והאחרים... אחרים. כל שינוי קטן משפיע עלינו, ובידינו הכח לשנות ולהשתנות בידי אחרים.
וכל נפלאות השינוי והשילוב נרקמים בך, באדם אחד בלבד.
לאן נעלמים שאר החוטים, האחרים? מי שאיננו יודעים ומבינים מבפנים? מהי מערכת שלמה?
מערכת שלמה היא, לעניות דעתי ולדימוי העלוב, כמו עולם של תחרה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
