את מערבת כאן שני מובנים שונים של המושגים.
המובן הראשון - ה"טביעה" הממשית, וההיעלמות הממשית - כשאדם "לא קיים"...
זהו המובן היותר פטאלי, סופני - שהתגלמותו במוות.
במובן הזה - אדם יכול להמשיך להיות קיים כשהוא טובע או נעלם, האדם ממשיך להיות קיים אחרי המוות...
הנשמה, הנפש ממשיכה להסתובב ברומו של עולם...לכן האדם עדיין קיים.
המובן השני - הוא המובן הפשטני, היותר רגשי - אמוציונלי,
מדובר על תחושות של טביעה במוזיקה - עד שהאדם הופך להיות חלק ממנה,
כשאת למשל רוצה להיות לבד בעולם, רק את והמנגינות בלי שום הפרעות אחרות (של הורים למשל)...
בשני המקרים האדם עדיין קיים.
במובן הראשון הנשמה שלך שהיא התגלמות ה"אני" שלך - ממשיכה לחיות אחרי שהגוף שלך מתכלה,
במובן השני - מבוטא הרצון להיטמע בעצמך, להחריש רעשי רקע,
להעלים את כל מה שמסביבך - ולהיות לבד עם עצמך, ביקום.
אני מקווה שהייתי מספיק ברור בהסברים שלי,
ושעניתי על שאלתך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה