http://www.youtube.com/watch?v=LohV-rSB6_E
שולי הכביש נוסעים חולפים
בעיניי.
שדרת ברושים מאובקים מתרחקת
מאחורי.
אל אופק אלומת האור בשמי העיר מועדות פני.
רחובות אפורים, באורות בוהקים .
דממת הבוקר הירוקה
בילדותי.
הופרה תדיר ונצרמה בשאון
העיר.
פיסת הדשא הצהיבה במרצפות הכרך.
פוסע לי , לתוך מסך.
בכובד , עולות הן, רגליי את קומת חיי
האפורה.
ובמראות כפרי ,זכרוני מוצף.
אדע תמיד לי מקום,
אליו אני שייך.
בעומס הדחוק נמצא ומפלס דרכי.
צבעי העיר המבטיחה מאפירים.
לרגע נעצר בוהה ונהדף.
אל חצר ביתי, אל המרחב.
אשמורת, של חורש.
נשקפת מספסל חצר ביתי המוריקה
אדע תמיד לי.
מקום אליו, אני שייך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
