שלום אני אושר וקנין ואני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לי פעם אני לא בטוח אם זה קר או לא אבל בסוף מצאתי את עצמי מעולף בחדר מחשב אז הנה הסיפור : יום אחד הייתי בביתי כתמיד מנסה לכתוב שיר או סיפור פתאום נשבה רוח חזקה והתחיל לטפטף לו גשם קראתי למשרת שלי תשבי והוא סגר את החלון כבקשתי אבל כאשר הוא הלך ממקום למקום נשמעו רקיעות אמרתי לו לחלוץ נעליים וללכת וכך היה אחר כך בא זמיר ושר לקחתי כלוב אטום קול ושם שמתי את הזמיר פתאום התגלתה בפני אישה ואמרה שהיא המוזה שלי אמרתי לה "אם כן אז את צריכה להתבייש לך" היא אמרה "איך אתה מעז להגיד לי את זה? כי למענך גייסתי את רוחות מזג האוויר שהועילו בטובן לנשוב רוח ולהוריד גשם , את תשבי שרקיעותיו מעוררות השראה ,זמיר ואחרי כל זה נחספתי אליך איך אתה לא מתבייש?!" התביישתי ואמרתי "אני אגיד לתישבי לנעול נעליים , אפתח את החלון אשחרר את הזמיר ואכתוב יצירה" כמו שאמרתי בהתחלה מצאתי את עצמי מעולף בחדר מחשב עם מילים לשיר
הסוף
סופרת: מיכל דקל
בת: ה8 וחצי
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
