הנה מה שכתבה חמדה גילה על ספר הילדים "העץ שצימח עלי כסף":
הוצאת צמרת
איורים: ענת אלזם
23 עמ'
מנוקד
עץ הוא מקור חיים, נותן פרי וצל. הוא נטוע במקומו, חזק ויציב, צופה על סביבתו ומזהה כל שינוי. הוא לא ממהר לשום מקום. לפעמים הוא גם רוצה להיות שותף, ליטול חלק ולא רק לעמוד בצד(גם אם הצד הוא מרכז המדשאה). ההזדמנות לעשות יותר מגיעה יחד עם מלכת הפיות המפונקת והחצרנית המסורה שלה. כדרכן של מלכות, בואה מלווה בהגעתם של אויביה שרוצים להכשילה ולהפוך אותה ואת כל פיותיה המרחפות בחן לזבובונים המתפלשים ברפש. יש דברים שמוטב לא לומר ויש דברים שניתן לומר גם בדרכים שונות, גם בהעדר שפה משותפת, לאו דווקא במילה. ואיך העץ זוכה בעלי הכסף המנצנצים שלו? אתם מוזמנים לקרא בעצמכם בספר נפלא זה.
שפה עשירה, נושא חשוב, חוט של חוש הומור, של חיוך קלוע במעשה הריקמה, שהאיורים מאירי העיניים נשזרים בו בהצלחה. והדר(בת 8.5) מוסיפה- נהניתי מאד, סיפור חמוד שמתאים לקוראים צעירים. מומלץ!
