"אההה!!" צרח דרתור האלף כאשר אורק פגע בזרועו בחוזק רב. האורק עמד לפגוע בלבו של האלף כשמאחורי האורק התגנב בן אנוש בשם גרובר, ונעץ באורק את חרבו. האורק קרס על הרצפה. "בוא מהר! הם גוברים עלינו!" אמר גרובר לדרתור,"חייבים לחזור אל דריבוניה, העיר הראשית של האלפים!" מאחור נשמעה יבחה חרישית. דרתור הסתובב לאחור וראה את אחיו מוכה למוות בעזרת פגיון. "לא!!!" צרח דרתור. דמעות זלגו מעיניו של דרתור, אך הוא לא התנגד כשגרובר משך אותו. בסופו של דבר, שניהם עלו על סוסיהם וברחו אל דריבוניה. דרתור וגרובר התחילו לשמוע קול נעים של מים מפכפכים. כשהם שמעו את הקול, הם הבינושדריבוניה קרובה. לאחר זמן קצר, ראו את שערי הזהב של דריבוניה. דרתור החליף כמה מילים באלפית עם השומר: "אנא תן לנו להכנס" השומר השיב לו בחיוב, ופתח את השער לרווחה. דרתור וגרובר פערו את פיהם. העיר היתה יפהיפיה- בתים ססגוניים בצבעי כחול וירוק, מפלים כחולים וטהורים שגולשים לתהום וחיות יפות מלאות פרווה. כשדרתור וגרובר התקרבו אל הארמון הם ראו את הדבר היפה בתבל- ארמון בציפוי זהב שמסביבו שיחים ומפלים וכמו כן אוכלוסייה רבה. דרתור וגרובר נכנסו לארמון וביקשו לדבר עם המלך טיילור. המלך שמע ונכנס אל האולם. דרתור וגרובר כרעו ברך לפני המלך, אך הוא אמר "אין צורך בקידות. מדוע הגעתם לעיר הזו?" גרובר ענה: הגענו בשביל לברר על נבואת האלף, בן האדם, הארנבפלצת והגמד".
כך נגמר לו הפרק הראשון. כדי להבין במה מדובר בספר, אני ממליץ לכם לקרוא את הפרק השני. עם אתם עדיין לא רואים שהוא יצא, כנראה שאני מקליד אותו ברגע זה. מקווה שאהבתם את הספר ואני מבקש מכם שתכתבו תגובה נחמדה :) תודה
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
