לדרתור התחיל לכאוב הראש. הוא התחיל לאבד את ההכרה. לאחר כשעה, קם דרתור ושאל: "איפה אני?" איש מוזר ענה לו: "תנוח, ולאחר המנוחה אספר לך הכל". ואכן, דרתור נרדם וגם בעוד כשעתיים תמימות. "אתה חי?" שאל איש מוזר. לאט לאט קם דרתור וראה את אותו איש מוזר. "איפה אני?" שאל דרתור. "מיד אסביר לך" ענה לו האיש המוזר, "לפני כ-4000 שנה, דרבון, בן האנוש האמיץ אך הטיפש ודרקולוס, הארנבפלצת, מצאו מערה, ועל הקיר שלה היה כתוב משהו בארנבית. דרקולוס הקריא לדרבון מה כתוב: 'מאורקים כדאי להישמר, ומדרקונים כדאי להיזהר. כי אכן קצת אורקים ודרקונים מעט, יכולים לבשל כל אחד על מחבת. בעתיד, אם באורקים ובדרקונים לא תילחם, ימות צבא שלם. בעתיד, בעוד ארבעת אלפים שנה בדיוק, תהיה מלחמה גדולה: ורק האלף, בן האדם, הארנבפלצת והגמד יוכלו למנוע את המלחמה שהתחוללה. יש לציין, זאת כולם יודעים, שבמהלך המסע ימותו שני יצורים' דרבון, ברוב טפשותו, לא הבין שמדובר בעתיד, והחליט שהוא צריך לגייס צבא ולצאת למסע בעזרת דרקולוס, איירוגוס הגמד, וירגוניוס האלף. האלף נשא על גבו שרשרת מזהב דרגולוס, הזהב היקר ביותר בעולם. ביום מן הימים, בתיק נפתחו חורים. השרשרת אל לבה מחושלת נפלה, ויצור מרושע וגדול בשם דרקונמניוס יצרה. היצור עם של דרקונים יצר, ואת המסע המטופש עצר. כמו כן, אל צבאו הוא שילב, אורקים ומלכם, שהיה די רעב. וכך הסתיים לו הסיפור. ולפני שאת ההכרה איבדת, בצבא של אורקים נלחמת. בקרב אחיך את מותו מצא, ועוד חייל עם שבר ביד יצא. ואם אותי אתה לא זוכר, אני הוא גרובר, הגיבור האחר." "איך הסיפור קשור אליי?" שאל דרתור. "דרקולוס, זאת שכחתי לציין, על הרצפה מצא עוד חלק מהנבואה. בחלק היה כתוב: את האלף בן אדם בשם גרובר יציל, בדיוק כחודש לפני מועד המלחמה. ואכן, היום בדיוק חודש לפני מועד המלחמה." סיים את סיפורו גרובר. "הצילו!! יצורים שחורים מעופפים בשמיים!!" גרובר ודרתור שמעו צרחה. מייד שלפו את החרב ואת הקשת ויצאו למלחמה.
וכך נגמר לו עוד פרק, עם אהבתם, תכתבו תגובה נחמדה. בקרוב אכתוב את הפרק השלישי, בו יהיה מצוין הקרב.
תודה!
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
