אני הולך אצל עדינה פעם בשבוע
מאז שאצלי בלב התחוללה המהומה
זה הפך מנהג קבוע
כי היא תפתור את הבעיות
כי היא תכבה לי את השריפות
ואם בלב הכול עוד לא בטוח
ויש מחשבות חרדות והכול רעוע
אומרת לי עדינה קח עצה קטנה
תחשוב בהיגיון ותראה ששום דבר בעצם לא נורא.
אני הולך אצל עדינה כבר כמעט חודשיים
שומע את קול ההיגיון מדבר אלי מעבר לגלי לבי הסוער
כמו מלח הרואה במרחקים את המגדלור הזוהר
וכך כל הדברים שהיא אומרת לי מתרחשים
כך בעזרתה אני מגיע אט אט שוב לחוף מבטחים
הלב נרגע, והשד לא כל כך נורא
והמלחמה בנפש, ששרפה, הפכה עכשיו רעננה
יש דיוניםם ואפשרות של פשרה
אז לי עדינה אומרת שב בבקשה
ותשמע הייתה לך ילדות קשה
הכול קצת מעורער נראה לי אצלך
כך אומרת לי עדינה ורוכנת קדימה
מעבר לשולחן שלה המלא חכמה
אני שותק ויודע כמה היא צדקה
אז למה לא תביט אל שמש חדשה
והחיים הרי יפים, אמרת בעצמך
וכך עדינה אותי משקיטה
ומגרשת את השדים שאצלי באים בחשכה
והפחדים לובשים פתאום צורה שפויה
ואני יושב ומנתח הסיבה
עד שהפחד נעלם כלא היה
אז אם באוויר יש אווירה של דאגה
ופעמוני האזעקה מצלצלים אצלי בפנים כמשוגעים
אני תופס שלווה אצל עדינה מעבר למכתבה
ומקשיב ועושה כעצתה
אז פתאום לכל מיני דברים מזיקים ומרגיזים
אין מה לחפש אצלי בראש בפנים
אומרת היא החוף שוב לא יהיה נקי
אחרי שגל הים אותו ישטוף
שם יוותרו כל מני שאריות
כך נפשך גם היא
אחרי שאתה שוטף אותה בסערת הרגשות
כך היא, כך היא, כך היא.
אז אני מספר לה על הבחורה
והאהבה
לא טוב, היא מנידה שוב בראשה
האישה הזאת לא טובה לך
כרעל אשר חודר ומרעיל הנשמה
כסם לו תשתעבד עד אשר תאבד את זהותך
כך היא, כך היא, כך היא
מדוע אתה רץ באהבה
מדוע ריהטת הבית
כאשר עדיין לא סיימת לבנות השלדה
ואז עיני דומעות, לבי נצבט מגעגוע מר
נפשי כמו התחלחלה
עדינה בי מביטה ואומרת כמה חבל
אתה מתנהג כאילו נותרת שם בילדותך
כמה לאהבה, נאחז בכל זיק של תשומת לב
שמגלים אליך.
ועתה, אומרת היא לי, הנח למחשבה על זאת האישה
הרי אתה שותה מהרעל שלה ומתפלא שזה מזיק לך!
כן כך עדינה כמו בניתוח מרפא
את נפשי שבאהבה נחנקה
ושוב אני ידוע עם הכאב שבא
אך יחד עם שחרור הנשמה הכבולה
שהיא צדקה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
