לפני עשר שנים, פחות או יותר, חיה ילדה בשם ג'ולי. היא הייתה תולעת ספרים, ולא היו לה בכלל חברים.
יום אחד, ג'ולי ביקרה בספריה ישנה מאוד, שמצאה במקרה, היה בה ספר, שמשך את תשומת ליבה, ספר כחול, נקי מאבק.
ג'ולי לקחה הביתה את הספר והתחילה לקרוא אותו.
כשהיא גרמה ליקרוא אותו, התווסף עמוד, היא קראה אותו, וככה התווספו עוד ועוד ועוד עמודים.
ג'ולי פחדה שהיא לא תגמור את הספר, ולכן טמנה אותו במגרתה. וכך עברו חודשים רבים עד שיום אחד היא שמעה קולות מהמגירה, היא פתחה אותה וראתה את הספר הכחול.
ג'ולי פתחה את הספר הכחול בזהירות.. "בבקשה! בבקשה תשחררי אותנו!"נשמעו קולות דקים הבוקעים מן הספר, ג'ולי המפוחדת רצה עם הספר לאח הבוערת בסלון ביתה, וזרקה לתוכה את הספר.
בלילה, לפני שהלכה לישון, התבקשה ג'ולי לכבות את האח, כשג'ולי כיבתה את האח, היא ראתה את הספר המכושף שלם ללא שום פגע. "די! חשבתי ששרפתי את הספר הזה!"זעקה ג'ולי עם דמעות בעיניה, ושמה את הספר בתוך התיק.
כעבור כמה ימים, היא הלכה לאותה ספריה נטושה, ונדהמה לגלות שהספריה נעלמה, כאילו לא היתה.
חודשים רבים ניסתה ג'ולי להיפטר מן הספר.. עד שלילה אחד היא ראתה דמות במטבח, "אנטון, מהספר! איך זה יכול להיות?"אמרה לילד הקטן, הילד שלף סכין במהירות ממעד הסכינים על השיש, ואמר"אני לא ילד קטן, אני ילד מכושף! וכל מי שקרא את הספר הזה, מת בדיוק כמוני!"אמר אנטון בליווי צחוק מרושע, והרג את ג'ולי.
"כל הדמיות בספר הזה הם אנשים שהרגתי דור אחר דור.." אמר אנטון בעודו מסתכל על גופתה המדממת של ג'ולי, וליקק את הדם בתאווה מן הסכין. אנטון לקח את גופתה של ג'ולי ונישאב חזרה לספר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
