פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 606 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-4 חודשים להתגרש ולהתרגש מרטין
"בשמת, גדי, דורי", קראה אמא לכל צאצאיה כדי לא להתבלבל בינינו, "תבואו לפה מהר, יש לי משהו חשוב להגיד לכם".
שלושתנו התיישבנו מולה, וחיכינו למוצא פיה.
"כנראה שאני ואבא מתגרשים", הטילה את הפצצה. "אבל למה?", הופתעתי, "למה זה קורה רק עכשיו?". "לא נורא", ניחמה האם, "זה קורה במשפחות הכי טובות". "אז למה זה קורה אצלנו?", התפלא דורי.
אמא סיפרה שבזמן האחרון יצא לה קצת לחשוב. בהחלט מדובר בהתקדמות.
"אמרתי לעצמי: 'עופרה', אמרתי לעצמי: 'מה?'", שיתפה, "אמרתי לעצמי: 'את תקועה בגיל חמישים פלוס עם בעל שאת לא מסתדרת איתו, אז את צריכה להתגרש'".
אכן, אמא כבר בת חמישים פלוס, וזה הפלוס היחיד שלה. קשה לה לחיות עם אדם שבמקום מילה חמה, נותן לה מלחמה. המילה החמה היחידה שאבא אמר לה הייתה "שתישרפי!".
לשם המחשה, אמא הראתה לי ולבשמת מסמך שאבא שלנו מילא, ובו רשם שיש לו רק ילד אחד- את דורי. לטענתה, זאת ההוכחה לכך שהוא לא מכיר בנו. חטפתי את המסמך מידי אימי, ומצאתי שרשום: "ילדים מתחת לגיל 18". אמא לא בודקת את הדברים לעומק לפני שהיא מבהילה אותנו. באמת, למה לדעת אם אפשר לנחש ולטעות?
דורי ציין שעדיף שהם יתגרשו, כי הם כבר מזמן לא מתפקדים כזוג נשוי, אלא כשותפים לעסק שנקרא "משפחת דר", ואפילו לא להצלחה של העסק, אלא רק לקיום שלו.
אמא החלה לספר על השתלשלות העניינים: "באיזה ערב אחד, ראיתי טלוויזיה. היה חם, אז כמובן שלא הדלקתי מזגן. ישבתי מול החלון...". "תגיעי כבר לפואנטה!", קטעתי אותה, "את לא יודעת להפריד בין עיקר לטפל?!". "בטח שאני יודעת", התגוננה, "איכר זה אחד שחורש את האדמה, ותפל זה חסר טעם. בכל אופן, אבא בא אליי, ואמר לי: 'עופרה', אמרתי לו: 'מה?', הוא אמר לי: 'אנחנו צריכים לדבר'. כבר פה ידעתי שהולך לקרות משהו טוב. הוא אמר לי: 'עופרה, אנחנו יותר מדי שונים. את אישה- אני גבר, את אוהבת גברים- אני אוהב נשים'". "הוא מאוד אוהב נשים", הזכרתי. "אמרתי לו: 'ארנון', הוא אמר לי: 'מה?'", המשיכה. "די כבר עם התיאורים המפורטים!", זעמתי, "את כותבת רומן?!". "היא מסיימת רומן", הבריק דורי.
אמא התחילה לדמוע.
"למה את בוכה?", התפלאתי. "למה אני עצובה", הסבירה. "התכוונתי למה את עצובה", הבהרתי. "בגלל שאני מתרגשת, סליחה, מתגרשת, סליחה, מתרגשת", יידעה. גם אחותי, בשמת, התרגשה כי היא בודאות הבת שלהם. היא ירשה את השכל של אמא, ואת העצבים של אבא. אני לפחות מאומץ.
זרקתי הערה שאלה היו יותר ניסויים מאשר נישואים, ושאני מרגיש כמו חלק מניסוי, אבל שלפחות בילדים הם הצליחו. אחותי שמחה שסוף סוף היא שומעת ממני מחמאה, אבל סייגתי שאמרתי "בילדים", ולא "בילדות". דורי גילה שלאחר שאמא תיפרד מאבא, אז במכה אחת היא תיפטר ממאה קילו.
ההורים הגיעו למסקנה שהם לא מתאימים, ולקח להם רק שלושים שנה ושלושה ילדים כדי להבין את זה. אמא חשפה שהגמל ששבר את הקש היה כשהיא שלחה את הבלש יעקב יעקב שיעקוב אחריו, ואז גילתה שהוא שורף את הכסף שלה. בכל משפחה נורמלית האישה מבזבזת את הכסף שהבעל מרוויח, ורק אצלנו זה הפוך. הבלש מצא שאבא שלי מפזר את הכסף שלה על בילויים בברים. הוא "המלך בבר"... הוא יוצא ל"בר נשים וחתיכות"... מתעסק בשתויות... הגיע ל"בירה עמיקתא"... אחרי הגירושים האלה, דווקא הבעל יקבל מזונות...
"איך הוא לא מתבייש?", נחרדה אמא, "הוא נשוי עם ילדים!". "נשוי עם ילדים זאת סטייה חמורה!", יידעתי, "כי אז הוא פדופיל, פוליגמיסט, הומו ומגלה עריות". "אז זה ברור למה אני רוצה להתגרש ממנו", סיכמה, "אבל למה הוא רוצה להתגרש ממני?".
הסברתי לה שבצרפתית יש משפט "Enachan bliech", או בעברית: "אין עשן בלי אש"... הוא נשוי לה כבר שלושים שנה, היא מבשלת לו רק עוף, מעצבנת ומטמטמת אותו. חוץ מזה, גם אין ביניהם אהבה. אמא השוותה שבין ההורים שלה הייתה המון אהבה, אבל זה כי הם היו אחים. זה בהחלט מסביר הרבה. אמא התעקשה שסבא היה בכלל דוד של סבתא, ושבעיראק זה היה מקובל. אמרו לו: "אתה בן, והיא בת. ממש זיווג משמים". בשמת שיתפה שהיא מפחדת לטעות בבחירה של החתן. מה שבטוח, זה שהחתן יטעה. היה צפוי שזוג כמו אמא ואבא שלא מדבר, יתגרש. אפילו אחרי הסקס הם לא מדברים, אלא אם אבא לקח איתו את הפלאפון.
אמא הכריזה שאנחנו נשארים איתה. היא לא יכולה לוותר עלינו, כי אנחנו כמו משפחה בשבילה. היא לא חושבת שזה יהיה רעיון טוב שנישאר עם אבא. דרך אגב, במקום לומר "אני לא חושבת", יש לומר "אני חושבת שלא". במקרה של אמא, זה נכון לומר "אני לא חושבת". היא טוענת שלחשוב זה לדפוק את המוח. היא רוצה שנישאר איתה למרות הכל, כי מפחדת להשאר לבד, כמו תא המוח שלה. כשהייתה תינוקת, זרקו אותה שלוש פעמים באוויר, אבל תפסו אותה רק פעמיים. בטח אבא יהיה מאושר להגיד לה: "מגורשת! מגורשת! מגורשת!" או "מטופשת! מטופשת! מטופשת!". ושמישהו יזכיר לו לירוק רק שלוש פעמים. אמא לא תהיה אישה עגונה, כמו שאבא הוא לא גבר הגון. הוא לא ישחק אותה "הארד טו גט". מהר מאוד היא תוכל להגיד "בא גט".
"אגב", קישרתי, "איפה באמת אבינו מלקנו?". "הוא בים", חידש דורי, "הנוירולוג שלו שלח אותו לדוג, כדי להרגיע את העצבים".
"כוס אמק ערס!", התפרץ אבא הביתה, "דג אחד לא תפסתי!". "אז כמה כן תפסת?", התעניינה אמא.
דורי אמר לאבא ששמענו שהוא ואמא מתגרשים, ושהוא לא מבין למה הם התחתנו מלכתחילה. אבא הסביר שכשהיה צעיר, הוא חיפש לעצמו מישהי יפה, חכמה ונחמדה. הוא לא מצא, אז הוא נאלץ להתפשר על אמא שלנו, ומאז גם אנחנו מתפשרים עליה.
"אבא", פניתי, "בחרת בחארטה. לחשוב על כל הכסף שהפסדת בגללה. לכן אומרים 'אמא יקרה לי'".
אבא עלץ שהוא עוד ירקוד על מדרגות הרבנות, ואמא מיהרה לעדכן אותו שאנחנו דווקא אהבנו את הרעיון של הגירושים.
"הילדים אהבו?!", הזדעזע, "אז אין סיכוי בעולם שנתגרש!".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-4 חודשים חחחח...... שרון
-
