בתקופה של בן גוריון הסוציאליזם (או הקומוניזם) עוד היה מונהג בכמה מקומות חוץ מישראל. והשיטה הקפיטליסטית של הרווח הבלתי מוגבל באה באופן גורף בשלהי שנות השבעים. איני אומר זאת כדי להתריס, כי נראה לי שבסופו של דבר אנחנו מסכימים על הרבה מאוד דברים. שנות השבעים בכלל היו פרוצות מאוד בהרבה מובנים ובהרבה תחומים, באפיונים למשל של קפיטליזם וילדי הפרחים והרוק הפסיכדלי.
אין זה מקרה שבגין נבחר בשנת 77', זה קרה בתוך תהליכים עמוקים של ליברליזם חדש חופש לכל וקבלת השונה, תהליכים גלובליים עמוקים מאוד. בארץ זה התבטא במעמד המזרחים. מאז הרווח נהיה מה שחשוב, וזו תופעה שרק גדלה וגדלה עד ימינו וכנראה שגם תמשיך לגדול.
ההסתכלות ההיסטורית הזאת תמיד מעניקה לי את האופציה להסתכל על הכל ביותר שלוות נפש, ועם זאת עדיין לבקר כמו ששנינו יודעים שראוי לעשות. אין ספק שיאיר לפיד מוקף בטיפשים, ואילו במקום הטיפשים הללו היו אנשים חכמים שאיכפת להם ממשהו על הפלנטה הזאת ובארץ הזאת, אז גם יאיר לפיד היה פועל אחרת.
מה גם שיחד עם כל ההצהרות שלו על מעמד הביניים, אי אפשר לדחות את העובדה שהמצע של יש עתיד היה הרבה פחות בהיר וברור מאשר של מפלגת העבודה, וקשה לי באמת לדמיין את לפיד נלחם בטייקונים כדי באמת לקיים את ה"שוויון בנטל" so cald. אני כן מאמין שיחימוביץ' הייתה נלחמת בהם.
המלחמה בטייקונים היא דבר דרוש, אבל כאן מגיעה הקו החשוב שאי אפשר לדעת מה יקרה כשנחצה אותו.
לא יודע אם הסתכלת על הקישור לכתבה על פרנסואה הולנד, אבל הטייקונים פשוט ברחו לו ועשו עסקים במקומות אחרים, וכך היה לו הרבה פחות כסף לחלק. לא שאני מבין בזה הרבה ובדיוק את ההשלכות של כל דבר, אבל אני רוצה מאוד להאמין ששלי יחימוביץ' כן תצליח. אני מאוד מאוד מקווה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
