"היא עוד פעם פה", לוחשת ציפי. "המנוולת הזאת".
איציק מסיט בזהירות את הווילון ואומר, "היא תגמור לנו את הגפן, היא תגמור לנו".
ציפי מהנהנת, הכעס בורק בעיניה. איציק מניח את ידו על כתפה.
"טוב, אבל מה עושים, תוצקלה? אי אפשר ככה להמשיך!".
איציק מתיישב בכבדות בכיסא ונאנח. לאחר רגע הוא מתרומם בהחלטיות ויוצא החוצה.
"הלו, תעשי לנו טובה. ביקשנו כבר כמה פעמים יפה, תעזבי את הגפן. את רוצה עלים, תקני בשוק, יש עלים מאוד יפים. כל האשכולות נופלים איך שאת קוטפת!".
הגנבת עומדת בחצר השכנים, ומתעלמת מהדברים, להכעיס. היא ממשיכה לקטוף את העלים מהגפן המשתרגת ולהכניס אותם לשקית סופר וורודה של רמי לוי שהיא אוחזת בידה השניה.
איציק, מיואש, מנסה גישה אחרת. "למה את עושה ככה? תעזבי את הגפן או שאני קורא למשטרה. מה זה פה, זה שלך?".
הגנבת מצטחקת. "תקרא, תקרא למשטרה. מה הם יעשו לי, יעצרו אותי על גנבת עלים? יאללה, יאללה, לך, לך מפה".
איציק נכנס שוב הביתה, זועם. "ציפי, אני מתקשר למשטרה". "ומה הם יעשו? ישלחו ניידת? נו באמת, תוצקלה!". ציפי מביטה מהחלון. "הנה, היא הולכת".
שניהם יוצאים החוצה, מביטים במשטמה על הגנבת שמתרחקת כשהשלל בשקית המתנודדת בידה.
"חייבים לעשות משהו", אומרת ציפי. "היא תגמור לנו את הגפן, המנוולת הזאת".
הם יושבים בסלון, וחושבים. "הבן של חזן שוטר. אולי נדבר איתו?", מציעה ציפי.
איציק מביט בה, ומניד את ראשו. "לא. זה לא יילך. הוא לא יכול לעשות שום דבר. אבל יש לי רעיון אחר, הרבה יותר טוב".
***
"תוצקלה! הנה היא… היא מתקרבת!" לוחשת ציפי.
"יופי, עכשיו נראה לה. את מוכנה?".
"כן. אתה?"
"כן".
הגנבת חולפת על פניה השער ונכנסת בשלווה לחצר השכנים, תוך שהיא מתעלמת במפגיע מציפי שעומדת ליד השער ומביטה בה. היא תולשת עלה מהגפן ומכניסה לשקית של רמי לוי.
"מה את מסתכלת?", היא אומרת לציפי. "יאללה, סעי, סעי מפה".
"מה אני מסתכלת? את פשוט מנוולת, את יודעת?".
"נכון, אני מנוולת, ואת זקנה קמצנית".
"תוצקלה! עכשיו!" צועקת ציפי פתאום. איציק יושב על כיסא של כתר פלסטיק, חבוי מאחורי העץ של השסק. הוא מושיט את ידו בזריזות, ופותח את השיבר של צינור הגינה.
"תמלאי אותה, ציפי, תמלאי אותה!".
ציפי מרימה את ראש הצינור, שמנצנץ בידיה כמו אקדח. היא מחייכת חיוך קטן, ולוחצת על ההדק.
***
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
