פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 259 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-3 חודשים רק בחלומות עונה 5- פרק ו' Almond
. ." שקד? הכול בסדר?"
שמעתי את קולה של אמא מעבר לדלת.
. ." כן אמא.. אני בסדר"
אמרתי ומיהרתי לנגב את הדמעות.
הדלת נפתחה , והיא רצה לחבק אותי.
. ." מה קורה מותק? את בוכה?"
. ." אל אמא.. אני בסדר ."
אמרתי וזרקתי את שאר המכתבים לפח.
לא רציתי להמשיך לקרוא , אני לא רוצה להיפרד.
זה קשה מדי , אני לא יעמוד בזה..
אני גם לא צריכה.
כמו שעמית אמר.. צריך לקוות לטוב.
עמית קם ובהה בי .
. ." בוקר טוב ."
הוא אמר בעודו מפהק .
הוא ואמא התארגנו , ואני התארגנתי גם כן.
לבשתי שמלה שחורה , והתיישבתי ליד החלון.
בהיתי על הכול מלמעלה.
. ." שיקגו , אה?"
שאלתי את עמית , שבדיוק סיים להתארגן.
. ." כן.. מקום יפה "
הוא אמר ובהה גם כן בחלון.
. ." זזים?"
אמא שאלה , והסתובבנו.
התקרבנו אל הדלת , ונעלנו את החדר אחרינו .
קודם , ירדנו אל חדר האוכל.
נכנסנו , והתחלנו לאכול.
בכלל לא היה לי תיאבון , הייתי כ"כ לחוצה.
לקחתי קפה והתיישבתי..
. ." רק קפה מותק?"
. ." כן , אני לא רעבה...."
אמרתי והתחלתי לשתות את הקפה.
סיימנו לאכול ולשתות , ויצאנו מחדר האוכל.
לקחנו מונית , ונסענו אל בית החולים.
בדרך אל בית החולים בהיתי בחלון..
הכול היה כ"כ יפה , שיקגו זהו באמת מקום יפה..
רק חבל שבאים לכאן בשביל ניתוח , ולא בשביל לטייל.
אני כ"כ לחוצה.. אני לא מפסיקה לחשוב על זה...
. ." אל תחשבי על זה יותר מדי.."
עמית אמר והחזיק לי את היד.
חייכתי אליו.
הגענו אל בית החולים , וירדנו מן המונית.
אמא דיברה באנגלית עם אותו הרופא שהיא דיברה בטלפון.
הם הכניסו אותי לאיזה חדר , והורידו אותי מהכיסא .
הם השכיבו אותי על המיטה , והחלו לחבר מלא מכשירים אל גופי.
אמא ועמית היו לידי.
אמא החזיקה לי את היד , ואמרה
. ." אל תפחדי , תהיי חזקה ."
חייכתי אליה .
הרופאים אמרו שאמא ועמית צריכים לצאת עכשיו.
אמא בקושי יכלה להסתכל אליי , או לומר משהו..
היא רק חייכה ויצאה.
עמית בהה בי , והיה נראה מזועזע.
. ." תודה שבאת עמית.. "
. ." ברור.."
הוא אמר , וניצוץ הופיע בעיניו
. ." להתראות שקד...."
הוא חייך אליי חיוך מאולץ ויצא..
בהיתי בו הולך , וסוגר את הדלת..
הרופא אמר שהוא צריך להרדים אותי עכשיו , והתקרב אליי עם המזרק.....
________________________________________________________
פתחתי את עיניי , ובהיתי בגופי.
המכשירים עדיין היו מחוברים אל גופי , אך רופאים לא היו מסביבי..
לא ידעתי כמה זמן עבר..
ולא ידעתי אם יסתיים הניתוח..
לא הבנתי כלום..
עמית פתח את הדלת , ובהה בי.
היה לו קפה ביד ..
. ." התעוררת ."
הוא אמר ורץ אליי.
הוא חיבק אותי והתחיל לבכות.
. ." עמית... הניתוח הצליח?"
הוא ניגב את הדמעות , והתיישב לידי.
. ." הרופא אמר שאם את מתעוררת.. זה אומר שהניתוח הצליח.."
הוא אמר בהתרגשות.
התחלתי לבכות גם אני .
ואמא נכנסה , היא רצה אליי וחיבקה אותי.
. ." ידעתי שתתעוררי , ידעתי ."
היא אמרה ומיהרה לנגב לי את הדמעות.
היא התחילה לצחוק מאושר.
והיא נשקה לי.
הרופא נכנס ודיבר עם אמא שלי.
הוא הוציא ממני את המכשירים , ואמא התקרבה אליי
. ." הרופא אומר שאת יכולה לנסות ללכת עכשיו ."
היא אמרה , והמשיכה לצחוק מהתרגשות.
התיישבתי , וכבר לא כאב לי .
הנחתי את רגליי על הרצפה , וכולם בהו בי
הרופא , אמא ועמית.
קמתי , והצלחתי לעמוד.
כ"כ התרגשתי.
ניסיתי ללכת..
והצלחתי.
לא האמנתי , לא האמנתי שזה באמת יצליח.
התחלתי ללכת לעבר עמית , שעמד ליד אמא.
הלכתי לאט , ואמרתי
. ." עמית... אני הולכת ."
דמעות של אושר החלו לצאת , ועמית חיבק אותי חזק חזק.
ולחש לי באוזן . ." אמרתי לך... רק תאמיני ."
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
