פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 172 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-3 חודשים רק בחלומות עונה 5- פרק ב' Almond
. ." היי.."
הוא אמר בחשש , וחיכה לתגובה שלי.
. ." מה אתה רוצה?"
שאלתי בתוקפנות , ונכנסתי לבית , הוא נכנס אחריי וסגר את הדלת.
. ." את לא שמחה ? באתי לבקר אותך ."
. ." ברור ,שמחה יותר מתמיד."
אמרתי בציניות , ודמעות ממש עמדו לצאת , אך עצרתי אותן.
. ." דן.. מה אנחנו?"
. ." מה?"
בהיתי בעיניו , ועוד יותר היה בא לי לבכות.
היה לי מצב רוח כ"כ רע , הייתי חייבת לפרוק מעצמי קצת.
. ." עזוב ."
אמרתי והלכתי לכיוון החדר , הוא הלך אחריי .
נכנסנו לחדר שלי , והוא החל לבחון אותו.
. ." אני דקה... נכנסת לשירותים."
אמרתי והתגלגלתי לעבר השירותים , הכי מהר שאני יכולה.
נכנסתי , וסגרתי אחריי מהר את הדלת.
בהיתי בעצמי במראה , והתחלתי לבכות.
. ." שקד ."
. ." מה?"
אמרתי בעודי מנסה להישמע שמחה.
שלא ידע שאני בוכה פה כמו ילדה מפגרת.
. ." את בוכה?"
. ." לא דן , אני לא בוכה."
. ." שמעי...."
. ." אני כבר יודעת מה אתה רוצה להגיד , זה בסדר ואני מבינה אותך."
אמרתי , ונשכתי את שפתיי , כשדמעות המשיכו לרדת.
. ." אולי תצאי ונדבר?"
. ." תחסוך את זה ממני דן. "
. ." מה? על מה את מדברת שקד?"
. ." אני באמת מבינה אותך , זה בסדר."
אמרתי ונחנקתי עוד יותר.
חשבתי שהוא רוצה שלא נהיה יחד יותר.
למרות שהבנתי את זה כבר מזמן .
מזה שהוא לא דיבר איתי כל החופש..
וחשבתי שהוא בטח לא מעוניין בחברה נכה.
אך עדיין , זה כ"כ כאב לי.
כל החופש לא הפסקתי לחשוב עליו.
אני אוהבת אותו כ"כ .
ובגלל הנכות המטופשת שלי , עכשיו אני יאבד אותו.
התחלתי להרביץ לקיר ולבכות.
צעקתי . ." אני שונאת את עצמי , אני סתם נכה מטומטמת ."
. ." שקד !!"
דן צעק , וכנראה לא ידע מה לעשות עם `החברה` המשוגעת שלו.
. ." נו , תצאי כבר ! בבקשה."
ניגבתי את הדמעות מהר ויצאתי.
הוא התקרב אליי , ובא לחבק אותי.
. ." דיי , דן ..."
אמרתי בשקט.
לאחר מכן , דחפתי אותו וצעקתי.
. ." אני לא צריכה את הרחמים שלך."
הוא בהה בי ולא הבין.
הוא התיישב על הכיסא ובהה בחדר.
. ." חדר גדול יש לך ."
. ." כן.."
. ." שמעי שקד..."
. ." שמע , דן.."
שנינו אמרנו באותו הזמן , ודן גיחך .
. ." קודם את ."
הוא אמר ובהה בי.
. ." אני יבין אם לא תרצה שנהיה ביחד יותר ."
אמרתי ונשכתי את שפתיי.
הוא בהה בי מוזר ואמר
. ." את לא רוצה להיות איתי?"
. ." למה שתרצה חברה נכה?"
. ." שקד..."
הוא אמר והחל ללטף אותי.
התרחקתי ממנו ואמרתי
. ." אני באמת מבינה , זה בסדר."
. ." שקד ! תקשיבי למה שיש לי לומר ."
הוא צעק.
שתקתי , ובהיתי בו , חיכיתי שיתחיל לדבר..
. ." אני מצטער ...."
הוא התחיל לומר , ונאנחתי בעצב.
. ." הייתי כ"כ עסוק בחופש , נסעתי לניו יורק לבקר את אבא שלי , וכל החופשה עבדתי בחנות שלו . לא הייתה לי דרך לתקשר איתך , אני מצטער."
התחלתי לחייך , ואז לצחוק.
. ." למה את צוחקת?"
הוא שאל , וחייך אליי את החיוך המקסים שלו.
החיוך שכ"כ התגעגעתי אליו.
ולא עניתי.
הוא התקרב אליי , וליטף לי את הלחי.
. ." כ"כ התגעגעתי אלייך .."
הוא אמר והחל לנשק אותי.
דמעה של אושר זלגה מעיני ..
. ." שקד?"
עמית נכנס ועמד בפתח החדר.
שנינו הסתכלנו עליו , ואז דן קם.
. ." עמית !"
הוא אמר ונגע לו בכתף.
. ." התגעגעתי אליך אח שלי ."
הוא אמר וצחקק.
. ." מה.. אתם לא אמורים לבוא שבוע הבא?"
. ." כן , אבל רציתי לבוא לפני , לא עמדתי בגעגועים לחברה שלי ."
הוא אמר וחייך אלי.
הייתי כ"כ מאושרת , וחייכתי אליו חזרה.
. ." אתם באים לאכול?"
עמית אמר ובא לצאת מן הדלת.
. ." כן , נבוא עוד מעט."
אמרתי ולא הפסקתי לחייך.
עמית יצא וסגר את הדלת.
דן התקרב אלי , התכופף וחיבק אותי.
. ." אני אוהב אותך , לא משנה מה.. "
הוא אמר , והייתי על סף דמעות.
אך הפעם , דמעות שמחה , דמעות אושר.
כ"כ ריגש אותי מה שהוא אמר , והמשכתי לחבק אותו חזק חזק.
ניגבתי את המעט דמעות שלא הצלחתי לעצור בעדן , ויצאנו מן החדר.
הלכנו למטבח , ושם כולם היו.
אמא , אבא , סבתא ועמית.
כנראה שהדר וניצן עוד בבית הספר.
. ." תראו מי פה ."
אמא אמרה , ורצה לעבר דן.
היא חיבקה אותו , וסימנה לנו לשבת.
. ." אז אתה דן המפורסם .."
סבתא אמרה ובחנה אותו.
. ." כן , זה אני ."
הוא אמר וכולם צחקו.
אכלנו רביולי של סבתא.
. ." טעים לך ?"
סבתא שאלה אותי , ועניתי לה
. ." ברור סבתא , אין על הבישולים שלך."
. ." נכון סבתא , האוכל נפלא ."
דן אמר גם כן , וחייך לעברי.
. ." יופי מתוקים , שיהיה לכם בתיאבון ."
היא אמרה וחייכה אלינו חזרה.
כולם סיימו לאכול , וסידרנו את השולחן.
. ." אני ואבא הולכים להצגה , וניצן והדר ישנות היום אצל סבתא , אז נשאיר אתכם לבד ."
הם אמרו ובאו לצאת.
. ." אוקיי , ביי ."
הם יצאו.
ונשארנו אני , דן ועמית.
התיישבנו בסלון , ושמענו MTV
. ." אז עמית.. איך היה בבית הספר?"
שאלתי אותו וחייכתי.
. ." היה בסדר , כבר יצא לי להכיר מישהו .."
. ." מישהו... "
אמרתי והתחלתי לצחקק.
. ." כן , אנחנו נפגשים היום , הוא אמור לבוא עוד מעט ."
. ." לאן אתם הולכים?"
. ." לא יודע.. נסתובב.."
. ." רגע עמית..."
אמר דן לפתע.
ועמית בהה בו.
. ." מה עם רועי?"
. ." אל תדאגו , לא יקרה בנינו כלום ."
. ." אתה בטוח?"
. ." כן , אני אוהב את רועי , אני לא יעשה לו את זה."
לפתע , הייתה דפיקה בדלת ועמית קם בהתלהבות מן הספה.
. ." זה בטח הוא ."
הוא אמר בהתרגשות ושאל.
. ." אני נראה בסדר?"
. ." כן , אתה נראה מעולה."
אמרתי וחייכתי אליו.
דן בהה בי בכעס , ועמית הלך לפתוח את הדלת.
. ." יש לי תחושה רעה לגבי זה"
דן אמר , ואני המשכתי לחייך.
. ." תן לו ליהנות , אל תדאג ."
. ." שקד.. כמה שזה מוזר לומר את זה , אני אוהב את עמית ורועי ביחד ."
צחקקנו שנינו , ואז עמית הגיע לסלון , לידו היה אותו הנער שהוא דיבר עליו.
ואני ודן בחנו אותו.
. ." זה שחר . "
עמית אמר והציג בפנינו את הנער.
. ." שלום , אני שקד , וזה..דן "
הייתה רגע של שתיקה מביכה
ואז עמית אמר
. ." טוב , אנחנו זזנו .."
הוא משך אחריו את שחר , והם באו לצאת .
. ." תהינו "
צעקתי לעברם , ונשמעה טריקה של דלת.
דן חייך אליי , ונישק אותי.
צחקקנו שנינו , ואז אמרתי
. ." אתה לא מבין כמה דאגתי."
. ." למה ?"
. ." פחדתי לאבד אותך ."
. ." את לא תאבדי , אני מבטיח ."
. ." באמת?"
. ." שקד.. תראי כמה דברים עברנו יחד , ובכל זאת , תמיד אנחנו נשארים יחד , אין דבר שיכול לעצור אותנו ."
הוא אמר , וקם מן המקום.
. ." לאן זה ? "
שאלתי.
הוא לא ענה , והתקרב אל התיק שהיה מונח על השולחן.
הוא הוציא ממנו קופסה , והתקרב אלי .
הוא התקרב אלי , והניח את הקופסה בידי .
. ." מה.. מה זה?"
. ." היום זה יום השנה שלנו ."
לגמרי שכחתי מזה .
וכ"כ התרגשתי .
פתחתי את הקופסה בהתרגשות .
בתוכה הייתה שרשרת כסופה עם תליון של אבן בצבע תכלת , בצורת לב..
בהיתי בשרשרת היפה .
דן לקח אותה מידי וענד אותה על צווארי .
. ." דן. . אין לי מילים , היא כ"כ יפה ."
חיבקתי אותו .
. ." אני שמח שאהבת אותה . האבן אמיתית. . האהבה שלנו חזקה כמו האבן הזאת , היא בלתי ניתנת לשבירה ."
הוא אמר , ושנינו התחלנו לצחוק.
. . " אני שמחה שאתה כאן ."
אמרתי וחייכתי.
לפתע , הייתה צפירה בדלת , והלכתי לפתוח.
. . " מיכאל... מה אתה עושה פה?"
. ." באתי לראות מה שלומך ."
הוא אמר וחייך אליי .
נכנסנו לבית .
והלכנו לסלון.
דן הבחין במיכאל , וקם מן מקומו.
. ." ואתה....?"
. ." אני מיכאל ."
הוא אמר וחייך אלי .
דן בהה בי , ולא הבין מה קורה פה .
. ." רוצים לשתות משהו?"
שאלתי בנחמדות , ושניהם בהו בי .
הייתה לי תחושה שהערב הזה לא הולך להיגמר בזמן הקרוב..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
