סתם כך, מתחשק לי,
לבזבז את הזמן.
סתם כך, לשכב פרקדן.
ספרי הלימוד יחכו,
לאינסוף הטרדות יברחו,
ואברח אני גם, לספה,
או סתם לפרח שבגינה,
ומי יודע, אולי גם אקרא
בין משוואה למשוואה,
איזה ספר טוב.
מה, זה רע?
"הזמן לא יחזור,
את שתרצה לעשות-
לא תגמור.
הימים יעברו ואתה תצטער,
על אותם שהצלחת לבער."
כך אמרו החכמים.
אך אולי כך הם סדרי החיים:
גם כשלעבוד חייבים,
מנוחה בין הגלים,
עצירה באמצע המרוצים,
הנאה כך סתם, כי רוצים,
מועילה לעיתים
פי עשרות מונים.
אז, אולי, כשאנסוק ואחמם מנועים
כשגופי שלי, יצמיח כנפיים,
אמצא עצמי, מאושר ושמח, שם,
בשמיים..
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה