"חושב על המוות, על החיים הנוראיים האלו, ולמה בעצם אנו חיים?
חברים, אנשים עפים באוויר... צעקות הכאב, זעקות הייאוש
אנשים מתים מול עיני, בכל רגע נתון
ואין ביכולתי לעשות דבר
רוצה להיות הקורבן הבא, רוצה כל כך אך גם מפחד
לא יודע מה בא אחר כך
רוצה ללכת יחד איתם,לא רוצה להישאר כאן לבד
לא רוצה לזכור את יללות הכאב, את הדם, הדם... כל כך הרבה דם שמאבדים אחיי, חבריי...
רוצה לשכוח, לא רוצה לשמור זיכרונות
חברים, כמו אחים הייתם..
תמיד פחדתי לאבד , אף פעם לא האמנתי..
עכשיו אני מאמין, מאמין ומפחד
וכל מה שאני רוצה
זה לשכוח...."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
