"יום הזיכרון/ הוא יום הכישלון/ לא / יום של גאווה. / הוא יום העושה/ בשרי ומילותיי/ חידודין חידודין/ להגן מפני/ מילותיכם הסכלות/ עיניכם הסוקלות/ היורות לעברי / מבטי כבוד/ רועמים: /מלוא כל הארץ כבודו// וכבודו/ במלואו/ כולו/ קבור בארץ".
"התשובה היא לא./ והיא לא תשתנה/ גם אם תשאלי אותי/ בפעם השלישית/ והרביעית… צריך הרבה כוח/ סבל לשמור אותו/ בתוכי/ ולא ראיתי את התועלת/ שהשמירה שלי הביאה/ בחייו/ ומה היא תועיל עכשיו?…"
"בדרך לחתונה של מ'/ נודע לי כי ג'/ מהמחזור של מרום / התאבד. //חשבתי שטוב/ ועדיף בן/ שנפל בג'נין/ מבן /שהתאבד בבית. // וטוב שהרב אחר/ והספקנו לטעום/ מכל המתאבנים/ לפני שקיפלו את הדוכנים…".
לֹא רַק אַתְּ
גַּם אֲנִי, (אִם אוּכַל)
אֶעֱבֹר לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב
אִם אַבְחִין בִּי
מָה אַתְּ כְּבָר יְכֹלָה לְהַגִּיד לִי
מָה אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְעַצְמִי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
