הנה תמצית מפסח 2013 הזוועתי שעבר עלי. זהירות! זו רק טעימה קטנה...
אז עקץ אותי יתוש בבית שחי. כן, זה קצת מפריע.
אז אחרי חג שמח ומלא באוכל, בחילות, הקאות, וכאבי בטן, ושום פספוס של תופעת לוואי (תסמכו עלי)... התחיל חול המועד; תקופת הטיולים.
מי שלא יודע חול המועד:
אז זה תקופת ההשמנה ממצות, שטפי דם כחולים בכל הגוף מנפילות בשטח פתוח שההורים גררו אותך לשם, תקופת המריבות עם האחים על המקומות ישיבה במכונית, תקופת הכוויות מהעל האש...
אבל אנשים, זה זמן הטיולים! צריך להינות מכל רגע! זהו... שאין סיכוי.
אז אני יושבת במכונית עם עשרים תיקים יושבים עלי ומוחצים אותי וחוסמים לי את קנה הנשימה. אבא ואמא רבים על זה שאמא לא יודעת לכוון ולהוביל אותנו למסלול הנכון למרות שאבא נוהג, האחיות שלי נוחרות בקול, ואני כותבת את זה בכתב לא מובן בגלל הטלטולים שבדרך.
אז אנחנו נוסעים למקום שנקרא 'נחל חדרה', אין לי מושג למה, אבל כשאני שומעת את השם, אני מדמיינת לעצמי תנינים...
אז עוד סיבה טובה כדי לשנוא את הטיול הזה. אנחנו יוצאים עם עוד 2 משפחות מפגרות בשכל עם ילדים ממין זכר פחות או יותר בגילי. אחד מהבנים האלה- דלוק עלי ברמות. אפילו אמא שלי אמרה את זה! (לא דיברתי איתה אחר כך כל היום!)
אז לא הוא לא... חכם. הוא לא... יפה (האמת שהוא הילד הכי מכוער שיצא לי לפגוש). הוא קצת הרבה מדי... חננה. בקיצור, לא בשבילי.
אז עכשיו אני רואה בחלון שהוא מנופף לי. 'תרגע, בחור.' חשבתי. 'אך תצפה שאני אתקע בעמוד בגללך.'
אז היינו שם כמה שעות.
אז אכלנו (היה חרא)
ואז הלכנו, ברוך השם.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
