פורומים » השפה העברית
מילים אהובות מכל הזמנים, אנקדוטות נאות הקשורות לשפה, רעיונות למילים חדשות ועוד דברים רבים ואינסופיים שהשפה מאפשרת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום השפה העברית
» נצפה 1612 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים זווית חדשה שמצאתי בקטע ידוע שושקו
מה וייקח יעקוב, אבן; וירימהא, מצבה. מו ויאמר יעקוב לאחיו לקטו אבנים, ויקחו אבנים ויעשו-גל; ויאכלו שם, על-הגל. מז ויקרא-לו לבן, יגר שהדותא; ויעקוב, קרא לו גלעד. מח ויאמר לבן, הגל הזה עד ביני ובינך היום; על-כן קרא-שמו, גלעד. מט והמצפה אשר אמר, ייצף יהוה ביני ובינך: כי ניסתר, איש מריעהו. נ אם-תענה את-בנותיי, ואם-תיקח נשים על-בנותיי--אין איש, עימנו; ראה, אלוהים עד ביני ובינך. נא ויאמר לבן, ליעקוב: הנה הגל הזה, והנה המצבה, אשר יריתי, ביני ובינך.
קטע שכולנו מכירים. אבל בקריאה מדוקדקת רואים כאן קו אופי רע של לבן. מי ימצא אותו?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים מצאתי פסוק קודם שמחזק את אברהם
קו המחשבה שלך לגבי אופיו של לבן
יעקב עובד כמו חמור 22 שנה אצל לבן לא ישן בלילות, גורם לעושר אגדי ללבן.
ומה אומר לו לבן במפגש על ההר...
וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי, וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לִי-הוּא; וְלִבְנֹתַי מָה-אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה, הַיּוֹם, אוֹ לִבְנֵיהֶן, אֲשֶׁר יָלָדוּ. מד וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית--אֲנִי וָאָתָּה; וְהָיָה לְעֵד, בֵּינִי וּבֵינֶךָ
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 12 שנים ו-7 חודשים חשבתי אולי בכיוון... אברהם
של ניכוס מעשים של אחרים.
בתחילת המובאה שהבאת אנו רואים שיעקוב הוא שלוקח אבן. יעקוב הוא שאחראי על בנית הגל מאבנים ע"י "אחיו".
ולבסוף לבן לוקח לעצמו גם את הפעולה הזו "ויאמר לבן ליעקוב...אשר *יריתי* ביני ובינך.
מחשבה נוספת היא בעניין לקיחת נשים וכו' אבל אולי לא לכך את מתכוונת.
דרך אגב מקום התרחשות האירוע מככב במקרא 250 שנה מאוחר יותר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים למה הכוונה שלך 250 שנה מאוחר יותר? מה קרה שם? שושקו
עד כמה שידוע לי יעקב ובניו ירדו למצריםלמשך 400 שנה או לפחות ל210 שנים.
האם התכוונת לקבורת יוסף?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים על 210 מסכימים כמעט כולם.. אברהם
אולם לקראת הכניסה לארץ מגיע בלעם לקלל.
והמקום הגאוגרפי שבו הולך עם אתונו הזכיר לי את לבן שהבאת בשאלתך.
והנה הקשר (לפחות לפי תרגום יונתן)
וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה. (במדבר כב)
וְקָם מַלְאָכָא דַיְיָ בְּדוֹחֲקָא דְמִיצַע בֵּינֵי כְרָמַיָא אֲתַר דְאָקִים יַעֲקב וְלָבָן אוֹגַר
וְקָמָא מִצִטְרָא מִיכָּא וְשָכוּתָא מִצִיטְרָא מִיכָּא וְקַיְימוּ דְלָא לְמֵעִיבַר דֵין תְּחוּם דֵין לְבִישָׁא:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים תודה! שושקו
מעניין שאפשר לכתוב בארמית ״ציטרא״ במקום ״סיטרא״.
והתרגום מסכים ששניהם, גם יעקב וגם לבן הקימו את הגלעד...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים לגבי.. אברהם
"ציטרא" ו"סיטרא"..
עד היום קשה לעולי בבל - עיראקים וכורדים - להגות את האות "צדי" והוגים "סדי",
בעוד הארץ-ישראלים ביטאו כל אות כפי שאנו הוגים היום.
בהנחה שתרגום יונתן הוא התרגום שהגמרא מזכירה במסכת מגילה, הרי יונתן בן עוזיאל הוא תנא ארץ-ישראלי,
ואפשר שביטא כהלכה. ואולי המדויק הוא "ציטרא".
אבל יותר פשוט לומר שאלה חלק מהאותיות "המתחלפות" ה' בע' וכו'.
באשר ל"שותפות" בהקמת הגל תלוי את מי שואלים:
"ויאמר יעקב לְאֶחָיו ליקטו אבנים.."
"אֶחָיו" לפי רש"י אלו בניו (של יעקב) ואז נשארת לכאורה הקושיא. (לגבי "ניכוס" הגלעד)
אבל לפי הרמב"ן "אֶחָיו" הם בניו של לבן כי יעקב לא יכול לבקש מלבן(ללקוט אבנים) מפאת כבודו של חמיו.
וממילא איסוף האבנים של בני לבן נרשמים על שם אביהם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים מספר "דברי יוסף"-זהירות כאשר כורתים ברי ת עם רמאי!!! דן-1
אם נעיין בפסוקים אלה נמצא תמיהות ודקדוקים הרבה. ובעז"ה נישבם אל נכון:
א´ אחר שלקח יעקב וירמה מצבה צוה לאחיו )אמרו במדרש הם בניו( לקטו אבנים. הלא די באבן המצבה להיות לעד ביניהם
ב´ מה יש הפרש בענין עדות הברית בין מצבה ובין הגל. ודאי לא על חנם צוה לעשות עוד גל ואם נאמר טוב שנים מן האחד ירים עוד מצבה. ויהיו שתי עדות למה צוה לעשות דוקא גל.
ג´ המצבה הקים וירם הוא לבדו. ולעשות הגל צוה לאחיו לבניו. ולמה לא צוה להם כן גם במצבה או למה לא עשה הוא לבדו הגל כמו שהרים הוא לבדו המצבה:
ד´ מה היתה כונת לבן באמרו הגל הזה וגו´ היום. משמע היום ולא לאחר זמן:
ה´ למה הזכיר שנית על כן קרא שמו גלעדי הלא כבר נאמר ויקרא לו לבן יגר שהדותא.
ו´ והמצפה אשר אמר וגו´ למה הפריד בין הגל ובין המצפה. למה לא מר הגל הזה והמצפה אשר אמר וגו´ אם תענה את בנתי וגו´
ז´ ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה וגו´ הלא הכל דיבור א´ ולמה נזכר שנית ויאמר לבן ליעקב.
ח´ אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה וגו´ אצלו הזכיר דוקא הגל. ואצל יעקב אמר גל ומצבה.
ט´ ויאמר לבן וגו´ אשר יריתי ביני ובינך. ולמעלה אמר הגל זה העד ביני ובינך ולא אמר אשר יריתי.
י´ וישבע יעקב וגו´ ולבן לא נשבע. הלא דרך כל כריתי ברית ששניהם ישבעו. כמו שנמצא באברהם ויצחק עם אבימלך. ולמה לא נשבע לו גם לבן.
ידוע שאנשים אשר לבבם מלא עקש ופתלתל. מלא מרמה ורמאות. אף שכרתו ברית עם זולתם והתקשרו את עצמם בקשר אמיץ באלות ובשבועות עם כל זה הניחו בדבריהם מקום אשר נוכל לפרש על כונה אחרת. וע"פ הכונה ההיא אשר בה יטעימו את דבריהם. אף אם עברו על בריתם ועל שבועתם יאמרו אין להם חטא. כי מוכח שבאופן ובתנאי זה לא היה הברית והשבועה. ובעת שכרתים הברית כבר מוסכם אצלם להפרו )על דרך שאמרו המושלים בפירוש המקרא לוה רשע ולא ישלם. היה לו לומר ולא משלם כמו ראשית המקרא לוה שם פעל ולא אמר ילוה בעתיד כמו ישלם. הטעם שבעת שלוה כבר הסכים בדעתו שלא ישלם בהגיע עת השילום(: והאיש אשר הולך תם ובאמת לא הבין ולא הרגיש תחבולות הרשע הזה. שאינו נאמן בבריתו ולא קיים מאמרו ודבורו. ונכשל בו.
והנה לבן הארמי איש רע ובליעל בקש לעקור את הכל גם יוצאי חלציו. ואמרו במדרש הוא בלעם בן פעור. ובעת שהוכרח לכרות ברית עם יעקב בקש למצוא תחבולות בדברי בריתו ואלתו. ומרמז רמזים שיוכל אחר זמן להרע לישראל כי עברתו שמרה נצח. והתם וההולך בישרו ואמתו אבינו יעקב או לא הבין דברי לבן. או הבין וידום: ואם נעיין בדברי הארמי הזה נמצא שבאמת לפיהם יוכל להרע לישראל אחר זמן מה ולא הפר בזה בריתו אשר כרת עם יעקב על הדבר הזה כל כך דבריו דברי מרמה ותחבולות. כאשר אבאר.
כאשר אמר לבן ליעקב ועתה לך ונכרתה ברית אני ואתה והיה לעד וגו´ לקח יעקב אבן גדולה מאוד וירימה מצבה )אמרו במדרש אר"י כשן הזה של טבריה היה( דבר העומד זמן רב לזכר עולם. אכן אחרי כן אמר יעקב בלבו. אולי יש פתחון פה לרשע זה לאמר אחר ימים רבים או ימים אחדים עמי לבד כרת ברית. כמו שאמר באר היטב למה ונכרתה ברית אני ואתה. ולא עם בני ויוצאי חלצי. וגם עדות הברית המצבה מורה דוקא על גוף אחד. ויבא וירע להם אחר זמן מה. לכן צוה לבניו לקטו אבנים ויעשו גל. שגל מורה שעל ידי גופים הרבה נעשה. כמו שהוא. מהותו ואיכותו מגופים נפרדים. והוא עדות שגם עם בני יעקב. שהם גופים הרבה כרת הברית:
והנה יש לגל מעלה על המצבה. כי הוא מורה על גופים הרבה. שהוא עדות על בני יעקב. מה שאין כן המצבה. כי היא מורה על גוף אחד דוקא. ויוכל לומר שהוא עדות ברית גוף יעקב לבד ולא שגם עם בניו כרת בריתו.
אכן יש גם למצבה מעלה על הגל. כי המצבה היא דבר קיום לזמן רב עד דורות אחרונות. כי אבן גדולה מאוד תעמוד ונשאר במקומה לזכר עולם. מה שאין כן בגל שבקל יכלו עוברים ושבים לקחת אבניו ויפרד )או על ידי סבה אחרת. וגם הוא דרך הטבע שגל אבנים באורך הזמן מעצמו ומאליו יפרדו האבנים מגשם ומרוח( ואיננו. ולא נכיר את מקומו ולא נמצא לא גל ולא עד:
ועתה נעיין בדברי לבן ונראה ונמצא איך כולם מלאים מרמה ורמאות. הרשע הזה הבין כונת יעקב מה שצוה לבניו לעשות גל. אכן היפך דוקא לגרע ולרע. שהגל אין לו מעמד וקיום לזמן רב כמו שאמרנו. וזה שנאמר ויאמר לן הגל הזה עד ביני ובינך היום ומרמז לא כשאמרת בלבך שגל מורה שגם עם בניך ויוצאי חלציך כרתי ברית. לא כן הדבר. ביני ובינך דוקא ולא עם בניך אף שגל מורה לעדות על גופים הרבה. איני אכירנו לעדות בכונה זאת. שיורה על ברית גופים הרבה. הלא אמרתי בתחילה באר היטב לכה נכרתה ברית אני ואתה לבד. ואף עמך אינו ברית עולם. כי הגל הזה עד ביני ובינך היום. ר"ל כל זמן שנמצא גל. אכן אם נפרד הופר הברית. ע"כ קרא שמו גלעד. ובא עתה לבאר הכונה שקרא לו יגר ששהדותא. הכונה גל עד. כל זמן דוקא שהוא גל יהיה עד. עדות ברית בינינו. אכן כשאיננו אז לא גל ולא עד ולא ברית. לכן הזכיר היום. כי לאחר ימים כבר נפרד הגל: והמצפה אשר וגו´ כי נסתר איש מרעהו היא לעדות ולאות לטובתי דוקא. דהיינו שלא תענה את בנתי וגו´ כל הזמן שהמצבה קיימת. והוא לזמן רב.
ועד כאן הזכיר התנאים שהם על יעקב לעשותם ולשמרם. ועתה הזכיר התנאים אשר מוטל עליו בבריתו. לכן נזכר שנית ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה וגו´ כלומר זה החלק השני של דברי הברית. והם התנאים והחיובים שהם על לבן וזה שאמר אשר יריתי ביני ובינך. לתכלית זה הקמותי המצבה והגל. שניהם לעדות עד הגל הזה ועד המצבה. ומבאר אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה. כל זמן שהגל הזה קיים לא אוכל אני לעבר להרע לך. ומוכח אבל אם נפרד הגל ודאי אעבור. כי כבר קראתי גלעד. אם אין גל לא עדות הברית ונתבטל הברית והתנאים וכבר אמרתי על עדות הגל היום. אולם אתה לא תעבור אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה. כל זמן שהגל והמצבה קיימים. ר"ל לא היום סמוך. ולא למחר אלר זמן רב. )ובאמת ןאם אתה לא לא תעבר וגו´ הוא שייך לחלק הראשון של דברי הברית שהוא תנאי יעקב. והיה לו להזכיר למעלה אם תענה את בנתי וגו´ ואם אתה לא תעבר את הגל וגו´ אולם מאחרי שמזכיר תנאי של עברה לרעה בתנאו שלא הוא יכול לעבר את הגל לרעה הזכיר גם כן בלשון זה תנאי יעקב של עברה(.
וראינו ומצאנו שבתנאי יעקב הזכיר שתי פעמים המצבה שהיא דבר קיים לדורות אחרונות ובתנאו הזכיר דוקא הגל שהוא לימים אחדים: ועל פי הדברים האלה לא חטא )לדעת ולמרמתיו( בעת שעבר )בלעם( לברך את ישראל. כי ודאי כבר נפרד הגל בימים ההמה. ואין גל ואין עד ואין שבועה.
ועם כל זה שלפי מחשבתו יוכל לעבר אחר הפרד הגל. לא נשבע יעקב. כמו שנשבע התם והאיש האמת לו. כי אמר בלבו לעבור אף טרם הפרד הגל. והוא עודנו על תלו וכדי שלא נשבע על השקר: ועתה אם נעיין. תמצא כל התמיהות והדקדוקים מיושבים ב"ה בדעת ובהשכל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים תודה על כל דברי התורה ששלחת שושקו
אני התכוונתי למה שכתב אברהם; יעקב טרח בבניית הגלעד ולבסוף לבן מנכס את זה לעצמו...כיוונת לדעת גדולים...לא התכוונתי לעצמי...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים תודה לך על הזוית. דן-1
את מה שאברהם כתב -ראיתי די מהר.("רשעים אומרים הרבה ,ואפילו מעט אינם עושים")
ואגב אצל אברהם (אבינו) איש החסד זה הפוך:"אמור מעט ועשה הרבה"
אבל הקטע עצמו והמושגים "גלעד" ו"מצבה" החוזרים בו "זועקים" מסרים נוספים לגבי לבן הארמי...
ושוב תודה לך
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים אכן, התורה לא מציינת שלבן רמאי שושקו
אבל אם עוקבים אחרי מעשיו רואים שכך הוא.
אומנם יעקב אמר לו שהחליף את משכורתו עשרת מונים. אבל התורה נמנעת מלציין תכונות אופי. נותנת לנו להסיק מסקנות בעצמנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-7 חודשים אני אביא חיזוק לדברייך. אברהם
גם כאשר יעקב מתלונן "הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רימתני ?"
התשובה היא "לא יעשה כן במקומנו" כלומר אין כאן עניין של רמאות, אלא של מנהגי מקום.
הקורא מבין בין השורות את האמת.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
