ההכרה שלי נמוגה לאלפי נצנוצים זעירים
רגע אחד של חיות דחוסה ורגע אחר כך
אלומות אור ריקניות
ופלסטיק חסר ברק
על הרצפה
העין מחפשת דבר מה אחר
להתלות בו
להמשיך את קו המחשבה שהתלקח כמו אש בשדה קוצים
לֵכַלוֹת את כָלוֹת הדעת
ואת חתני האכפת
אך אין במה להיתלות
מה עושה העין
כשאין לה קצה חוט
מה עושה הגוף
כשנעלמה ממנו השפיות
ההכרה שלי נמוגה
רק הד של צרימה
תלוי באוויר.